צאת הכוכבים

ההגדרה

חכמים קבעו סימן לתחילת הלילה: משיצאו שלושה כוכבים בינוניים. הכוכבים שנראים לנו גדולים, כמו נוגה ומאדים וצדק, נראים גם ביום ובבין השמשות, ולכן אינם סימן.

הראשונים כתבו שכדי שלא יטעה אדם ויחשוב שהגדולים הם הבינוניים, ימתין עד שיראה שלושה כוכבים קטנים.

לפי מי קובעים

יש אומרים שהזמן נקבע לפי מיטיבי הראות, היודעים היכן צריכים הכוכבים הראשונים להיראות, והם רואים אותם כשלוש עשרה וחצי עד שמונה עשרה דקות אחרי השקיעה. ויש אומרים שהולכים לפי רוב האנשים, המבחינים בשלושה כוכבים בינוניים כעשרים וחמש עד שלושים דקות אחרי השקיעה.

למעשה, רבים נוהגים להתחיל בתפילת ערבית כעשרים דקות אחרי השקיעה, שכך הלכה לפי רוב הפוסקים; ולכתחילה טוב להתחיל כשלושים דקות אחרי השקיעה, וליתר דיוק כשהשמש מגיעה ל־6.2 מעלות מתחת לאופק.

האתר מציג את שני הזמנים: 4.8 מעלות כזמן העיקרי, ו־6.2 מעלות כשיטה לכתחילה.

השפעת הגובה

העומד במקום גבוה רואה את השקיעה מאוחר יותר, אבל כיפת השמים מחשיכה אצל שניהם באותה שעה. לכן ההפרש בין השקיעה לצאת הכוכבים קצר יותר במקום גבוה. בירושלים ההפרש קצר בכחמש דקות לעומת שפלת החוף.