מה הוא עלות השחר
עמוד השחר, שנקרא גם עלות השחר, הוא הזמן הראשון ביום שיש לו משמעות הלכתית. בשעת הדחק אפשר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל מעלות השחר, אבל במצב רגיל אין עושים כן.
נחלקו האחרונים מהו בדיוק עמוד השחר: לדעת המגן אברהם והפרי מגדים הוא האור הקלוש הראשון שבמזרח, ולדעת האליה רבה והגר״א הוא מעט מאוחר יותר, כשהאור הקלוש מתפשט מעט על פני המזרח.
כיצד מחשבים אותו
לדעת רבים ההפרש בין עמוד השחר להנץ החמה בארץ ישראל הוא כשיעור מהלך ארבעה מיל, שהוא כ־72 דקות, בימי ניסן ותשרי.
אלא שההפרש הזה אינו קבוע לאורך השנה. בשיא החורף הוא מתארך לכ־78 דקות, ובשיא הקיץ לכ־88 דקות. לכן חישוב מדויק אינו יכול להסתמך על מספר דקות קבוע, אלא צריך לחשב בכל יום מתי השמש מגיעה ל־16.1 מעלות מתחת לאופק.
פניני הלכה נוקט לעיקר את השיטה שעמוד השחר הוא משהאיר המזרח, כשהשמש 16.1 מעלות מתחת לאופק, ומציין שהנוהג לפיה יוצא ידי כל השיטות לעניין קריאת שמע ותפילה.
השיטה של 90 דקות
ישנם לוחות שחישבו את עמוד השחר לפי 90 דקות לפני הנץ בימי ניסן ותשרי, שהם 19.75 מעלות מתחת לאופק. פניני הלכה מקשה על השיטה הזו: לפי חשבון האסטרונומים, כל עוד השמש לא הגיעה ל־18 מעלות מתחת לאופק אין אפשרות להבחין באור כלשהו, ולכן קשה מאוד לסמוך על הלוחות הללו למעשה.
לעניין תעניות
לעניין תעניות מציין פניני הלכה שראוי להחמיר שלא לאכול ולשתות מהזמן שבו השמש מגיעה ל־17.5 מעלות מתחת לאופק, אף שלהלכה אפשר לסמוך על המקילים במחלוקת דרבנן. הזמן הזה מוצג באתר כשיטה נוספת.