ההגדרה
אחרי עמוד השחר מגיע זמן משיכיר, שכבר התפשט מעט אור על הארץ, עד שיכול אדם להכיר את חברו שאינו רגיל לפוגשו ממרחק של ארבע אמות. באותו זמן אפשר גם להבחין בין תכלת ללבן.
מאותה שעה, לדעת רוב הפוסקים, כבר אפשר לקרוא לכתחילה את קריאת שמע - אבל זמן התפילה לכתחילה עדיין לא הגיע.
הזמן המדויק
בספרי ההלכה נזכרו כמה דעות: יש הנוקטים 66 דקות לפני הנץ, יש 60, בירושלים נהגו 50-55 דקות, ובכמה מקומות בבני ברק 45 דקות. בספרים רבים כתבו שהוא כ־50 דקות לפני הנץ.
לפי תצפיות שונות, יש שהכירו כשהשמש הגיעה ל־12 מעלות מתחת לאופק, יש ב־11 מעלות ויש רק ב־10. פניני הלכה נוקט למעשה לחשב לפי 11 מעלות מתחת לאופק - בימי ניסן ותשרי כ־48 דקות לפני הנץ, בשיא החורף כ־52.5 דקות ובשיא הקיץ כ־58 דקות.
חשוב לשים לב: זמן משיכיר תלוי באור ואין לו זיקה להנץ הנראה, ולכן הוא מחושב תמיד לפי האופק האסטרונומי.