הזמן
אנשי כנסת הגדולה קבעו את זמני התפילות כנגד הקרבנות. תמיד של שחר היה קרב משעלה עמוד השחר, ואמרו חכמים שראוי להתפלל אחר הנץ החמה. הזמן המשובח ביותר הוא כוותיקין, בהנץ עצמו.
הזמן נמשך עד סוף ארבע שעות, שכן זמן הקרבת תמיד של שחר לדעת רבי יהודה הוא עד סוף ארבע שעות, וכך נפסקה הלכה.
איזו שיטה למעשה
כיוון שחיוב התפילה הוא מדברי חכמים, הלכה כמיקל, ואפשר להתאחר ולסמוך על שיטת הגר״א. ואף על פי כן, זריזים מקדימים למצוות, וטוב להקדים ולהתפלל כשיטת המגן אברהם.
מי שאיחר
אם עברו ארבע שעות ולא התפלל, מוסכם שאפשר להתפלל עד חצות היום. אין לו שכר תפילה בזמנה, אבל שכר תפילה יש לו. אחר חצות לא יתפלל שחרית.
לגבי ברכות קריאת שמע נחלקו הפוסקים אם אפשר להשלימן עד חצות, ויש בזה מנהגים שונים.