החישוב
מחלקים את משך היום לשנים עשר חלקים שווים, וחצות הוא בסוף השעה השישית - כלומר בדיוק באמצע שבין הנץ החמה לשקיעה.
אף שהמגן אברהם והגר״א נחלקו מהיכן מודדים את היום, בסוף שש שעות מגיעים לפי שני החישובים לאותו חצות היום.
חצות אינו נופל בשעה 12:00 בשעון משתי סיבות: שעון החורף והקיץ בישראל אינם מכוונים לקו האורך של היישוב, ומשוואת הזמן - הפרש משתנה בין השעון לשמש - מזיזה את חצות בעד כרבע שעה לאורך השנה.
למה זה משנה
חצות הוא הגבול האחרון שבו אפשר להתפלל שחרית בדיעבד, והוא גם הנקודה שממנה נמדדים זמני המנחה. חצות הלילה הוא שתים עשרה שעות שוות אחריו.