שיטת החישוב, המקורות והנתונים

מאיפה מגיעים נתוני היישובים

רשימת היישובים נשענת על הרשימה הרשמית של היישובים בישראל, המונה 1,312 יישובים. הקואורדינטות, הגובה, אזור הזמן והשמות החלופיים מגיעים מ-GeoNames, המפורסם ברישיון CC BY 4.0.

1,192 יישובים הותאמו לרשומת GeoNames בהתאמה של אחד לאחד, מהראיה החזקה לחלשה. יישובים שלא נמצאה להם רשומה מתאימה לא נכללו, ולא הומצאו עבורם קואורדינטות. יישוב שאין לו נתון אמיתי עדיף שלא יופיע כלל על פני יישוב שמוצגת לו שעה שגויה.

המרחקים בין יישובים מחושבים בנוסחת Haversine מהקואורדינטות עצמן. אין כאן רשימת "יישובים סמוכים" שנכתבה ביד.

האלגוריתם האסטרונומי

מיקום השמש מחושב לפי אלגוריתם NOAA Solar Calculator, שהוא מימוש ישיר של Astronomical Algorithms מאת Jean Meeus, פרקים 25 ו-28. זהו אותו אלגוריתם שבו משתמשת ספריית KosherJava, שהיא ספריית הייחוס המקובלת לחישוב זמנים הלכתיים.

אף נוסחה כאן לא הומצאה, וכל קבוע מגיע מהאלגוריתם המפורסם.

כיצד משפיעים קו הרוחב, קו האורך והגובה

קו האורך קובע מתי השמש מגיעה לנקודה מסוימת ביחס לשעון: ככל שהיישוב מזרחי יותר, השמש מגיעה אליו מוקדם יותר. זו הסיבה שהשקיעה באילת ובחיפה אינה באותה שעה.

קו הרוחב קובע את זווית מסלול השמש ביחס לאופק, ולכן את משך בין השמשות. ככל שמתקרבים לקטבים, הזמן שבין עלות השחר להנץ מתארך. גם בתוך ארץ ישראל יש הפרש: בצפת, הצפונית יותר, ההפרש בין עלות השחר להנץ ארוך בכדקה וחצי לעומת ירושלים.

הגובה מרים את קו האופק הנראה, ולכן ביישוב גבוה השמש נראית זורחת מוקדם יותר ושוקעת מאוחר יותר. בירושלים, שגובהה 786 מטר, ההשפעה היא כארבע דקות. הגובה נלקח בחשבון בכל חישוב, וגובה שלילי נחתך לאפס - מקום נמוך מפני הים אינו יכול להוריד את האופק.

השיטות ההלכתיות שנבחרו

עלות השחר מחושב כשהשמש 16.1 מעלות מתחת לאופק, וזמן טלית ותפילין ב-11 מעלות. סוף זמן קריאת שמע ותפילה מוצגים בשתי השיטות: לפי הגר״א היום נמדד מהנץ עד השקיעה, ולפי מגן אברהם מ-17.5 מעלות לפני הנץ עד 17.5 מעלות אחרי השקיעה.

צאת הכוכבים מחושב כשהשמש 4.8 מעלות מתחת לאופק. לצאת השבת נוקטים בשיטה מחמירה יותר, 6.2 מעלות, מפני חומרת שבת. שיטת רבנו תם מוצגת כ-72 דקות קבועות אחרי השקיעה.

לכל אחד מהזמנים יש מדריך נפרד באתר, ובו המקור המדויק וההנמקה. שיטות חלופיות מוצגות לצד השיטה העיקרית ולא במקומה.

צאת הכוכבים מול רבנו תם

צאת הכוכבים הוא סוף בין השמשות ותחילת הלילה, ולפי רוב הפוסקים בו נגמרת השבת. שיטת רבנו תם מאחרת את סוף היום, ולפיה בין השמשות נמשך עד 72 דקות אחרי השקיעה.

שתי השיטות מוצגות באתר זו לצד זו. אין כאן הכרעה איזו מהן לנהוג, וההפרש ביניהן הוא כשעה. הנוהגים כרבנו תם ימתינו עד הזמן המאוחר, ובפרט במלאכות שאפשר לדחות.

עיגול והצגה

המנוע מחשב לשנייה, אבל הזמנים מוצגים בדקות שלמות. צאת הכוכבים, רבנו תם, צאת השבת וסוף הצום מעוגלים תמיד כלפי מעלה - כדי שלא ייאמר שהשבת או הצום יצאו מוקדם יותר משיצאו בפועל.

כל שאר הזמנים, ובכללם הדלקת נרות, מעוגלים כלפי מטה, וזו החומרה הנכונה בכיוון ההפוך. אותה מדיניות בדיוק חלה על עמודי האתר, על הווידג׳טים, על ה-API ועל הזנות היומן.

מה האתר הזה אינו

האתר מציג חישוב, ולא פוסק הלכה. הזמנים נכונים לחישוב אסטרונומי לפי השיטות המפורטות כאן, אבל מנהג המקום, מנהג הקהילה ושאלות של דיעבד אינם נקבעים במחשבון.

בכל שאלה הלכתית, ובפרט בשאלה של ספק בזמן, יש לפנות לרב.