בפועל נהגו להקריב את תמיד של בין הערביים אחר תשע שעות ומחצה, מפני שהוא הקרבן האחרון החותם את היום. הזמן נקרא "קטנה" מפני שמשכו קצר יותר - שעתיים ומחצה.
כיוון שבפועל היו מקריבים את התמיד בזמן זה, לדעת הרמב״ם ולפי השולחן ערוך צריך לכתחילה להתפלל מנחה בשעה זו.