מקור הזמן
זמן תפילת המנחה נקבע כנגד תמיד של בין הערביים. מעיקר הדין זמן התמיד מתחיל אחר שש שעות, שאז החמה מתחילה לנטות למערב, אלא שחששו חכמים שמא יטעו בהערכת מקום החמה, ולכן תקנו שרק אחר חצי שעה נוספת אפשר להקריב.
הזמן נקרא "גדולה" מפני שמשכו ארוך יותר - שלוש שעות זמניות, מסוף שש שעות ומחצה עד תשע שעות ומחצה.
למעשה
עדיף להתפלל מנחה בזמן מנחה קטנה, אולם בשעת הצורך אפשר לכתחילה להתפלל מנחה גדולה. למשל, מי שיכול להתפלל במניין במנחה גדולה או ביחידות במנחה קטנה - עדיף שיתפלל במניין.