שמירה ודרך
עין הרע במקורות: מה התלמוד אומר על השמירה ממנה
בתלמוד עין הרע היא מושג שמתייחסים אליו ברצינות, אבל רוב מה שנאמר עליה הוא עצה של צניעות: לא להציג לראווה את מה שיש לך. ״אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין״ (תענית ח, ב), ויהושע יעץ לבני יוסף להסתתר ביערים ״שלא תשלוט בכם עין רע״ (בבא בתרא קיח, א).
הצד השני הוא האחריות של כל אדם על העין שלו. המשנה באבות מונה ״עין הרע״ בין הדברים ש״מוציאין את האדם מן העולם״, והגמרא אוסרת לעמוד על שדה של חבר כשהיא מלאה תבואה, ורש״י מסביר שהחשש הוא עין הרע.
מי שחושש לבריאותו או לבריאות ילדיו צריך לפנות לרופא. העיסוק בעין הרע אינו תחליף לטיפול רפואי.
הברכה בדבר הסמוי מן העין סגולה במקור
רבי יצחק אומר: ״אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין״, ובדבי רבי ישמעאל שנו: ״בדבר שאין העין שולטת בו״. שניהם לומדים זאת מהפסוק ״יצו ה׳ אתך את הברכה באסמיך״.
ההקשר הוא תפילה על התבואה. מי שנכנס למדוד את גרנו מתפלל שתהיה ברכה במעשה ידיו. אבל אם כבר מדד ואחר כך התפלל, ״הרי זו תפלת שוא״, כי הברכה אינה מצויה בדבר שכבר נמדד, נשקל או נמנה.
מכאן עולה עיקרון כללי של צניעות בהצגת מה שיש לאדם. הגמרא מנסחת אותו בהקשר של תפילה על פרנסה, לא כלחש או כמעשה מגן.
מקור: תענית ח, ב
עצתו של יהושע לבני יוסף סגולה במקור
בני יוסף התלוננו בפני יהושע שקיבלו חלק קטן מדי בארץ. הגמרא אומרת שהתורה מביאה את הסיפור כדי ללמד ״עצה טובה״: ״דאיבעי ליה לאיניש לאיזדהורי מעינא בישא״, שאדם צריך להיזהר מעין הרע.
יהושע אמר להם ״עלה לך היערה״, והגמרא מפרשת: ״לכו והחבאו עצמכם ביערים, שלא תשלוט בכם עין רע״. כלומר, השמירה שהגמרא מציעה כאן היא הימנעות מהתבלטות.
בני יוסף השיבו שעין הרע אינה שולטת בזרעו של יוסף. על כך בסעיף הבא.
מקור: בבא בתרא קיח, א; בבא בתרא קיח, ב
זרעו של יוסף סגולה במקור
בכמה מקומות בתלמוד מופיע הרעיון שעין הרע אינה שולטת בזרעו של יוסף. רבי אבהו דורש את הפסוק ״בן פורת יוסף בן פורת עלי עין״: ״אל תקרי עלי עין, אלא עולי עין״, כלומר מי שעולים מעל העין. רבי יוסי ברבי חנינא לומד זאת מ״וידגו לרוב בקרב הארץ״: כמו שהדגים מכוסים במים ואין העין שולטת בהם.
בברכות כ, א מובא הסבר נוסף, מוסרי: ״עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו, אין עין הרע שולטת בו״. יוסף לא רצה במה שלא היה שלו, ולכן עין הרע אינה שולטת בו.
בברכות נה, ב מובאת שיחה בין אמימר, מר זוטרא ורב אשי, שבה כל אחד אמר דבר שחבריו לא שמעו. אחד מהם אמר מה יעשה מי שנכנס לעיר וחושש מעין הרע, ובכלל זה שיזכיר שהוא מזרעו של יוסף. אנו מביאים זאת כתיאור של דברי הגמרא, לא כהוראה מעשית.
מקור: ברכות כ, א; ברכות נה, ב; בבא בתרא קיח, ב
לא להזיק בעין: האחריות של המביט הלכה
הגמרא בבבא מציעא מביאה בשם רב: ״אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה״. רש״י מסביר: ״שלא יפסידנה בעין הרע״. הדברים מובאים גם בבבא בתרא ב, ב.
באותו מקום רב יהודה מייעץ לא לקנות שדה סמוכה לעיר, ורש״י מסביר שעיני בני האדם שולטות בה תמיד.
כלומר, הגמרא לא רק מדברת על השמירה מעין הרע של אחרים. היא מטילה גם על האדם עצמו אחריות שלא להביט בעין צרה במה ששייך לחברו.
עין טובה ועין רעה במשנה
במשנה באבות (ב, ט) נשאלים התלמידים מהי הדרך הישרה שאדם צריך לדבוק בה, ורבי אליעזר עונה: ״עין טובה״. וכשהם נשאלים מהי הדרך הרעה, הוא עונה: ״עין רעה״.
רבי יהושע אומר: ״עין הרע, ויצר הרע, ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם״. במשנה, עין הרע היא קודם כול מידה של האדם עצמו: צרות עין, קנאה וחוסר נדיבות. השמירה הראשונה שהמקורות מדברים עליה היא לפתח עין טובה.
כמה חמורה עין הרע בעיני חז״ל
בבבא מציעא קז, ב רב דורש את הפסוק ״והסיר ה׳ ממך כל חלי״ על העין, ומסופר שאמר ״תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ״. זו אמירה אגדית בהקשר של דרשה, והגמרא אינה מסיקה ממנה הלכה או הנהגה רפואית.
על קמעות ולחשים
העמוד הזה מביא את מה שהתלמוד אומר, ואינו עוסק בקמעות, בלחשים או בטקסים להסרת עין הרע. מי שמתלבט בשאלה כזו ישאל רב.
שאלות נפוצות
מה התלמוד ממליץ לעשות כדי להישמר מעין הרע?
העצה המרכזית היא צניעות: לא להבליט ולא להציג את מה שיש לך. כך עולה מ״אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין״ ומעצתו של יהושע לבני יוסף להסתתר ביערים.
האם גם אני יכול ״לעשות״ עין הרע?
הגמרא אוסרת לעמוד על שדה של חבר כשהיא מלאה תבואה, ורש״י מסביר שהאיסור הוא כדי שלא יזיק לה בעין הרע. המשנה באבות מונה ״עין טובה״ כדרך ישרה.
מקורות
עוד באתר
מערכת מברכים · עודכן:
העמוד מביא מה שכתוב במקורות ובשם מי שכתב. הוא אינו מבטיח תוצאה, ואינו תחליף לשאלת רב או לייעוץ מקצועי. כל הסגולות לפי המקורות