סגולה להצלחה במבחן: תפילה והנהגות לימוד לפי המקורות

עמל ותפילה יחד תפילה

בנדה נשאל ״מה יעשה אדם ויחכם?״, והתשובה הראשונה היא ״ירבה בישיבה, וימעט בסחורה״, כלומר להקדיש זמן ללימוד. החכמים מקשים ״הרבה עשו כן, ולא הועיל להם״, והמסקנה היא ״יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו״. הגמרא מסכמת שאחד בלי השני אינו מספיק.

לבקשה אישית אין נוסח קבוע. אפשר לבקש בברכת ״אתה חונן לאדם דעת״, מעין הברכה, או בשומע תפילה, כפי שמובא בשולחן ערוך ובפניני הלכה.

מקור: נדה ע, ב; שולחן ערוך אורח חיים קיט, א; פניני הלכה תפילה יז, יא

תפילת רבי נחוניא בן הקנה הלכה

המשנה בברכות מספרת שרבי נחוניא בן הקנה התפלל תפילה קצרה בכניסתו לבית המדרש וביציאתו. בכניסה, ״שלא יארע דבר תקלה על ידי״. ביציאה, הודאה על חלקו.

הנוסח בגמרא כולל ״ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי״. השולחן ערוך מביא זאת להלכה: ״הנכנס לבית המדרש יתפלל: יהי רצון... שלא אכשל בדבר הלכה״.

התפילה נתקנה ללימוד תורה, והיא בקשה שלא לטעות ולא להכשיל אחרים. היא אינה תפילה על ציון. מי שניגש למבחן אחר יכול ללמוד ממנה את הרעיון: לבקש לפני שמתחילים ולהודות כשמסיימים.

מקור: ברכות כח, ב; שולחן ערוך אורח חיים קי, ח

יגעת ומצאת סגולה במקור

רבי יצחק אומר: ״יגעתי ולא מצאתי, אל תאמן. לא יגעתי ומצאתי, אל תאמן. יגעתי ומצאתי, תאמן״.

הגמרא מחלקת מיד. בהבנת החומר, ״לחדודי״, העמל הוא שקובע. אבל בזכירה ובשימור החומר, ״לאוקמי גירסא״, ״סייעתא מן שמיא היא״. כלומר המאמץ הכרחי, ובכל זאת יש מקום לתפילה.

מקור: מגילה ו, ב

חזרה ולימוד בקול סגולה במקור

מהתיאור של לימוד משה עם אהרן, בניו והזקנים, הגמרא לומדת ש״חייב אדם לשנות לתלמידו ארבעה פעמים״. רבי עקיבא מוסיף: ״עד שילמדנו״.

שמואל אמר לרב יהודה: ״פתח פומיך קרי, פתח פומיך תני״, פתח את פיך כשאתה קורא ושונה, כדי שהלימוד יתקיים. הגמרא מספרת על תלמיד של רבי אליעזר ״שהיה שונה בלחש, לאחר שלש שנים שכח תלמודו״.

עוד נאמר שם שמי שלומד ״חבילות חבילות״, הרבה בבת אחת, מתמעט, ומי שאוסף מעט מעט מרבה.

מקור: עירובין נד, א; עירובין נד, ב

ריכוז סגולה במקור

לרבי פרידא היה תלמיד שהיה צריך לשמוע כל דבר ארבע מאות פעמים. פעם אחת זה לא הספיק. התלמיד הסביר שמאז שנאמר שרבי פרידא צריך לצאת למצווה, הוא היה מוסח: ״השתא קאי מר״, עכשיו הרב יקום. רבי פרידא אמר לו ״הב דעתיך״, תן דעתך, ולימד אותו שוב.

הסיפור מראה שהקושי בזכירה נבע מהיסח הדעת, ולא רק מכמות החזרות.

מקור: עירובין נד, ב

רשימת המאכלים בהוריות

בהוריות מובאת ברייתא על ״חמשה דברים משכחים את התלמוד״ ו״חמשה דברים משיבים את התלמוד״, ובהם מאכלים ומשקאות. אלה דברים שנאמרו בתקופת התלמוד. אנחנו לא מביאים אותם כעצה מעשית, ובוודאי לא כהמלצה על אכילה או שתייה לפני מבחן.

סגולה לטסט ולמבחנים אחרים

לא מצאנו במקורות סגולה מיוחדת למבחן נהיגה או למבחן חול. מה שכן נמצא הוא הכלל של הגמרא בנדה, עמל ותפילה יחד, ואפשרות לבקש כל צורך בשומע תפילה.