סגולות לרפואה ולישועה: מה אומרים חז״ל והפוסקים

ארבעה דברים שמקרעים גזר דין סגולה במקור

רבי יצחק אומר בגמרא בראש השנה: ״ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם, ושינוי מעשה״. לכל אחד מהם הגמרא מביאה פסוק. ״יש אומרים״ שגם שינוי מקום בכלל.

הדברים נאמרים במסכת ראש השנה, בתוך דברי רבי יצחק על הדין, ועוסקים בגזר דין באופן כללי ולא בחולי דווקא. ״צעקה״ היא תפילה מעומק הלב, ו״שינוי מעשה״ הוא תשובה. הגמרא לא קובעת סדר פעולות ולא מבטיחה תוצאה.

מקור: ראש השנה טז, ב

לא להתייאש מתפילה תפילה

בברכות מסופר על חזקיהו המלך, שחלה וישעיהו הנביא אמר לו שנגזרה עליו גזירה. חזקיהו ענה: ״כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים״. רבי יוחנן ורבי אליעזר אומרים את אותו דבר.

במקום אחר בברכות (ס, א) נלמד מהפסוק ״ורפא ירפא״ ״שניתנה רשות לרופא לרפאות״. התפילה באה לצד הטיפול, לא במקומו.

מקור: ברכות י, א; ברכות ס, א

צדקה סגולה במקור

בבבא בתרא מונה רבי יהודה ״עשרה דברים קשים״ ומסיים: ״ומיתה קשה מכולם, וצדקה מצלת מן המיתה, דכתיב: וצדקה תציל ממות״. רבי יוחנן מסביר שהפסוק מופיע פעמיים: פעם על הצלה ״ממיתה משונה״ ופעם על הצלה מדינה של גיהנם.

מכאן המנהג שהביא הרמ״א בדרכי משה, ובעקבותיו הקיצור שולחן ערוך: ״ונוהגין לתת צדקה לעניים בעדו, כי תשובה ותפלה וצדקה, מעבירין את רע הגזרה״.

מקור: בבא בתרא י, א; קיצור שולחן ערוך קצב, ב

תפילה על חולה ובקשה מחכם הלכה

השולחן ערוך פוסק שמי שמבקש רחמים על חולה ״יכלול אותו בתוך חולי ישראל״, ואומר ״המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל״. בפני החולה אפשר לבקש בכל לשון, ושלא בפניו בלשון הקודש. מקור הדברים בגמרא בשבת.

רבי פנחס בר חמא דרש: ״כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים״. הרמ״א מביא זאת להלכה, ומוסיף ש״נהגו לברך חולים בב״ה״, כלומר ברכה לחולה בבית הכנסת, שהיום מוכרת כ״מי שברך״.

התפילה אינה צריכה להיות ארוכה. הגמרא בברכות מביאה את תפילת משה על מרים, ״אל נא רפא נא לה״, כדוגמה לתפילה קצרה. נהוג גם לומר תהלים; לא מצאנו מקור קדום שקובע פרקים מסוימים לחולה.

מקור: שולחן ערוך יורה דעה שלה, ה-ו; שבת יב, ב; בבא בתרא קטז, א; שולחן ערוך יורה דעה שלה, י, ברמ״א; ברכות לד, א

ספר תהלים

שינוי השם או הוספת שם לחולה מנהג

הגמרא בראש השנה לומדת ״שינוי השם״ משרי ששמה שונה לשרה, ומיד אחר כך נאמר ״וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן״. הפסוק עוסק בבן, לא בחולי.

את היישום לחולה מביא הרמ״א בשולחן ערוך: ״וכן נהגו לברך חולים בב״ה לקרא להם שם חדש כי שינוי השם קורע גזר דינו״. בדרכי משה הוא מוסיף שיש ״סדר שינוי השם לחולה״ בספר תולדות אדם וחוה. בקיצור שולחן ערוך הלשון זהירה יותר: ״ולפעמים משנים את שם החולה״.

כלומר, זה מנהג שהובא בפוסקים, והרמ״א מתאר אותו כחלק מברכת החולים בבית הכנסת. מי ששוקל לעשות זאת ישאל רב.

מקור: ראש השנה טז, ב; שולחן ערוך יורה דעה שלה, י, ברמ״א; דרכי משה יורה דעה שלה, ב; קיצור שולחן ערוך קצב, ב

להתפלל על אחר שצריך לאותו דבר סגולה במקור

הגמרא בבבא קמא: ״כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה״. הלימוד הוא מאיוב, שה׳ ״שב את שבותו״ כשהתפלל על רעיו.

מי שחולה או שיש לו חולה בבית יכול להתפלל גם על חולים אחרים. זה מתאים גם להלכה לכלול את החולה ״בתוך חולי ישראל״.

מקור: בבא קמא צב, א