ברכת בורא נפשות היא אחת הברכות האחרונות הנפוצות ביותר בהלכה. רבים מכירים אותה, אך לא תמיד יודעים בדיוק על מה מברכים בורא נפשות ומתי צריך לומר אותה לאחר האכילה או השתייה.
כאשר אוכלים או שותים מאכלים מסוימים שאינם שייכים לחמשת מיני דגן או לשבעת המינים, הברכה האחרונה לאחר האכילה היא בורא נפשות רבות.
ברכה זו נאמרת לאחר אכילת מאכלים רבים ולכן חשוב להבין היטב מתי מברכים בורא נפשות ועל אילו מאכלים היא נאמרת.
על מה מברכים בורא נפשות?
ברכת בורא נפשות נאמרת לאחר אכילה או שתייה של מאכלים שאינם מחייבים ברכת "על המחיה", "על העץ" או "בורא נפשות" אחרת.
בדרך כלל מברכים בורא נפשות לאחר אכילת:
-
פירות שאינם משבעת המינים
-
ירקות
-
משקאות שונים
-
ממתקים וחטיפים
-
בשר, דגים וביצים
כלומר, רוב המאכלים שאינם דגן או פירות משבעת המינים - הברכה האחרונה שלהם היא בורא נפשות.
נוסח ברכת בורא נפשות
כך נאמרת הברכה:
ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם
בורא נפשות רבות וחסרונן
על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי
ברוך חי העולמים.
ברכה זו נאמרת לאחר האכילה כאשר נאכלה כמות שמחייבת ברכה אחרונה.
מתי מברכים בורא נפשות?
כדי להתחייב בברכת בורא נפשות, צריך לאכול או לשתות כמות מסוימת בזמן קצר יחסית.
בדרך כלל מדובר ב:
-
אכילת כזית (כ־27 גרם בערך) של מאכל
-
שתיית רביעית (כ־86 מ"ל לפי חלק מהשיטות) של משקה
כאשר אוכלים פחות מכמות זו, בדרך כלל אין צורך לברך ברכה אחרונה.
דוגמאות למאכלים שמברכים עליהם בורא נפשות
יש מאכלים רבים שעליהם מברכים בורא נפשות לאחר האכילה.
לדוגמה:
-
תפוח
-
בננה
-
מלפפון
-
עגבנייה
-
בשר
-
דגים
-
ביצים
-
מים
-
שתייה קלה
ברוב המקרים, כאשר הברכה הראשונה אינה "מזונות" או "העץ" על פירות משבעת המינים - הברכה האחרונה תהיה בורא נפשות.
שאלות נפוצות על "על מה מברכים בורא נפשות"
האם מברכים בורא נפשות על פירות?
כן, כאשר מדובר בפירות שאינם משבעת המינים - הברכה האחרונה היא בורא נפשות.
האם מברכים בורא נפשות על מים?
כן. לאחר שתיית מים בכמות שמחייבת ברכה אחרונה מברכים בורא נפשות.
מה ההבדל בין בורא נפשות לעל המחיה?
ברכת על המחיה נאמרת על מאכלים מחמשת מיני דגן, ואילו בורא נפשות נאמרת על מאכלים רבים אחרים.
למה ברכה אחת מספיקה לכל כך הרבה מאכלים
יש כאן הבדל מהותי בין שתי הברכות. הברכה הראשונה היא על הנאת האכילה עצמה, ולכן נתקנה ברכה מיוחדת לכל סוג. הברכה האחרונה היא על התועלת הכללית שיצאה לאדם מהאכילה - ולכן ברכה אחת מספיקה לכמה סוגים (פניני הלכה, ברכות י, ד - בורא נפשות).
הדוגמה שבמקור: מי שאכל אורז, פרי עץ, פרי אדמה ובשר ושתה מיץ - יברך בתחילה ארבע ברכות נפרדות, ובסוף אחת: בורא נפשות (שולחן ערוך אורח חיים רז, א).
מה בורא נפשות אינה פוטרת
בורא נפשות "פוטרת את כל סוגי המאכלים והמשקים חוץ משבעת המינים". שבעת המינים הם חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר, ועליהם מברכים מעין שלוש (פניני הלכה, ברכות י, ב - ברכת מעין שלוש).
ולכן על ענבים ועל זית אין מברכים בורא נפשות אלא "על העץ ועל פרי העץ", ועל יין - "על הגפן ועל פרי הגפן".
הברכה הראשונה אינה קובעת את האחרונה
זו נקודה שמפתיעה רבים. אורז מקבל ברכה ראשונה של מזונות - ובכל זאת הברכה האחרונה עליו היא בורא נפשות ולא על המחיה, מפני שאינו משבעת המינים (ברכות ח, יג).
ולעומתו בורגול, שגם ברכתו מזונות - אחריו על המחיה, שחיטה משבעת המינים.
מה משמעות הנוסח
בברכה אנו מודים על שני דברים: שה׳ ברא נפשות רבות וברא את המאכלים ההכרחיים לקיומן, ועוד הוסיף מאכלים שאפשר להתענג בהם - "שגם התענוג שבמאכלים הנוספים מוסיף חיות לאדם" (פניני הלכה, ברכות י, ד - בורא נפשות).
מתי מברכים
רק אחרי אכילת כזית בתוך זמן אכילה רגיל, או שתיית רביעית ברציפות. ומי שמסופק אם הגיע לשיעור - אינו מברך (ברכות יב, ג). ראו שיעורי האכילה והשתייה וספק בברכות.
וכשמתחייבים בשתי ברכות
אכלתם גם מאפה דגן וגם פרי - ייתכן שתתחייבו גם במעין שלוש וגם בבורא נפשות, ואז יש סדר. ראו מה מברכים קודם.
סיכום
-
בורא נפשות - על מה מברכים? על רוב המאכלים שאינם מחמשת מיני דגן או משבעת המינים.
-
הברכה נאמרת לאחר אכילת פירות, ירקות, משקאות, בשר ומאכלים נוספים.
-
כדי להתחייב בברכה צריך לאכול כמות של כזית או לשתות רביעית.
מקורות
- פניני הלכה, ברכות י, ד - בורא נפשות
- פניני הלכה, ברכות י, ב - ברכת מעין שלוש
- פניני הלכה, ברכות י, ה - שיעור כזית
- שולחן ערוך אורח חיים סימן רז
להרחבה
להעמיק בכלל שמאחורי התשובה:
- ברכה אחרונה - מתי מברכים ומה מברכים - מתי מתחייבים בברכה אחרונה ומה מברכים
