על גבינה מברכים שהכל נהיה בדברו. זה נכון לכל סוגי הגבינה: צהובה, לבנה, בולגרית, מלוחה, עיזים, מגורדת או מותכת.
על גבינה מברכים שהכל נהיה בדברו.
הברכה האחרונה על גבינה היא בורא נפשות, כשאוכלים בשיעור המחייב.
למה שהכל
ברכות בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה נתקנו על גידולי הארץ. גבינה אינה גידול הארץ אלא מוצר של בעל חיים, ולכן נתקנה לה הברכה הכללית.
פניני הלכה מונה זאת במפורש ברשימה אחת: "על מאכלים שאין גידולם מן הארץ, כגון בשר בהמה, חיה, עוף ודגים, וכן על ביצים, חלב וגבינה, תקנו חכמים לברך שהכל נהיה בדברו".
גבינה על לחם - אין ברכה נפרדת
זה המקרה המעשי הנפוץ ביותר. מי שאוכל כריך גבינה, או פרוסת לחם עם גבינה, מברך המוציא לחם מן הארץ על הלחם, והגבינה נפטרת בברכתו.
הכלל: מה שנאכל יחד עם הלחם כחלק מהאכילה שלו הוא טפל ללחם. לא מברכים על החמאה, על הגבינה, על הממרח או על הירק שבתוך הכריך.
זה שונה מגבינה שנאכלת בפני עצמה - פרוסת גבינה צהובה מהמקרר, קוביות גבינה במגש - ואז כן מברכים עליה שהכל.
גבינת סויה וגבינה טבעונית
גם על גבינת סויה מברכים שהכל. ההלכה מנמקת זאת בכך שהיא נטחנה ושונתה עד שלא ניכר עליה שבאה מן הצומח, "והם נראים יותר כמוצרי בשר".
כלומר גם מי שנמנע ממוצרי חלב מגיע לאותה ברכה, אך מטעם אחר: לא מפני שזה מוצר של בעל חיים, אלא מפני שהמאכל השתנה מצורתו המקורית.
ברכה אחרונה
אכל כזית גבינה בתוך כארבע דקות - מברך בורא נפשות. גבינה אינה משבעת המינים ואין עליה ברכה מעין שלוש.
בכריך, ברכת המזון על הלחם פוטרת את הכול.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, ג - "וכן על ביצים, חלב וגבינה, תקנו חכמים לברך שהכל נהיה בדברו"
- פניני הלכה ברכות ח, יא - "ומאותה סיבה מברכים על גבינת סויה שהכל"
- שולחן ערוך אורח חיים רד, א
