מים הם המשקה הבסיסי והנפוץ ביותר בעולם. אנחנו שותים מים בכל יום, בבית, בעבודה ובמהלך פעילות גופנית. למרות זאת, לא כולם יודעים מה מברכים על מים, ובאילו מצבים בכלל צריך לברך על שתיית מים.
ההלכה קובעת שיש ברכה מיוחדת על שתייה של משקאות שונים, וגם על מים. עם זאת, יש מקרים שבהם לא מברכים כלל - למשל כאשר שותים מים לא מתוך הנאה אלא רק כדי להעביר אוכל או תרופה.
כאשר שותים מים מתוך הנאה או כדי להרוות את הצמא, מברכים:
שהכל נהיה בדברו.
ברכה על מים - מה מברכים בדיוק?
כאשר אדם שותה מים כדי להרוות את הצמא או מתוך הנאה, הברכה היא שהכל נהיה בדברו.
נוסח הברכה
ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם
שהכל נהיה בדברו.
ברכה זו נאמרת גם על משקאות רבים נוספים שאינם שייכים לברכות העץ או האדמה.
מה הברכה האחרונה על מים?
הברכה האחרונה על מים היא בורא נפשות.
כאשר שותים כמות שמחייבת ברכה אחרונה, מברכים לאחר השתייה:
בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי.
מתי לא מברכים על מים?
יש מקרים שבהם אין צורך לברך על מים.
לדוגמה:
-
כאשר שותים מים רק כדי לבלוע תרופה
-
כאשר שותים מעט מים כדי להעביר אוכל שנתקע בגרון
-
כאשר אין הנאה מהשתייה
במצבים כאלה, מכיוון שהשתייה אינה נעשית לצורך הנאה, אין חובה לברך.
כמה צריך לשתות כדי לברך ברכה אחרונה על מים?
כדי להתחייב בברכה אחרונה על מים צריך לשתות שיעור של רביעית (בערך 86 מ"ל לפי חלק מהשיטות) בזמן קצר יחסית.
כאשר שותים פחות מכמות זו, בדרך כלל לא מברכים ברכה אחרונה.
שאלות נפוצות על "מה מברכים על מים"
מה מברכים על מים קרים?
אין הבדל. גם על מים קרים הברכה היא שהכל נהיה בדברו.
מה מברכים על מים מינרליים?
הברכה נשארת שהכל נהיה בדברו, משום שמדובר במים.
האם מברכים על מים בתוך סעודה?
בדרך כלל לא. כאשר שותים מים בתוך סעודה עם לחם, הם נפטרים בברכת המוציא.
הכלל: הברכה היא על ההנאה
מים הם המקרה שממנו לומדים את היסוד הזה. חכמים ניסחו זאת במדויק: "השותה מים לצמאו מברך" - כלומר דווקא לצמאו. מפני שלמים אין טעם, פעמים שהשותה אותם אינו נהנה בחיכו, ומי שאינו נהנה אינו מברך (פניני הלכה ברכות ט, א).
זהו אחד המקומות הבודדים שבהם התשובה תלויה במצבכם ולא במאכל.
מתי לא מברכים על מים
- שותים כדי להעביר מאכל שנתקע בגרון.
- שותים מעט כדי לסייע בבליעת תרופה.
- שותים לפני צום כדי לאגור נוזלים.
- שותים לפני מסע כדי שלא לצמוא בהמשך.
- שותים מסיבה רפואית בלי הנאה מהשתייה.
ובכל אלה יש תנאי אחד: כל זמן שאין הנאה מן השתייה. מי שהיה צמא ולכן נהנה מהמים - מברך, גם אם שתה גם לצורך אחר.
ההבדל ממיץ
נקודה שממחישה את הכלל: מי ששותה מיץ כדי להעביר מאכל שנתקע או כדי לבלוע תרופה - כן מברך. אף שעיקר כוונתו אינה ההנאה, למיץ יש טעם שהוא נהנה ממנו (שם). ההבדל אינו בכוונה אלא בקיומו של טעם.
מים בטעמים ומשקאות אחרים
מרגע שהוסיפו למים טעם, הם אינם עוד "מים" לעניין הזה. ראו מים בטעמים.
ברכה אחרונה
בשתייה השיעור המחייב הוא רביעית, והיא צריכה להישתות ברציפות. מי ששתה רביעית לאט יותר מהמקובל - אינו מברך (פניני הלכה ברכות י, י). לגימה קטנה מבקבוק לאורך היום אינה מצרפת. ראו שיעורי אכילה ושתייה.
סיכום
-
מה מברכים על מים? → שהכל נהיה בדברו.
-
כאשר שותים מים להרוות את הצמא - מברכים לפני השתייה.
-
הברכה האחרונה: בורא נפשות.
מקורות
הקביעות בעמוד הזה נשענות על המקורות הבאים, וכדאי לעיין בהם ישירות:
- פניני הלכה, ברכות ט, א - הברכה על ההנאה
- פניני הלכה, ברכות י, י - שיעור ברכה אחרונה בשתייה
- שולחן ערוך אורח חיים סימן רד
- שולחן ערוך אורח חיים סימן רי
להרחבה
רוצים להבין למה זו התשובה?
- ברכה ראשונה - איך יודעים מה לברך - איך קובעים בכלל מה מברכים


