סגולה בהדלקת נרות שבת: מה אומרים המקורות

נר שבת ושלום בית הלכה

רבא אומר שלעני שאין לו כסף לשניהם (כך מפרש רש״י), נר ביתו קודם לנר חנוכה וגם לקידוש היום, ״משום שלום ביתו״. רש״י מסביר על פי הגמרא בהמשך (שבת כה, ב), שדורשת את הפסוק ״ותזנח משלום נפשי״ על הדלקת נר בשבת: בני הבית מצטערים לשבת בחושך.

פניני הלכה מונה שלושה טעמים למצווה: כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית, ״שכל שאינו רואה את רהיטיו וחפציו, נכשל בהם, ונעשה רוגז וכועס״. ולכן מי שאין לו כסף לנר, יבקש צדקה כדי לקנות נר.

כלומר, הקשר בין נר שבת לשלום בית הוא קודם כול פשוט ומעשי: אור בבית מונע מתח. פניני הלכה מוסיף שיש בזה גם רמז לשלום שבא מתוך תוספת אור.

מקור: שבת כג, ב; רש״י שבת כג, ב; שבת כה, ב; פניני הלכה שבת ד, א

מי מדליק נרות שבת בבית

״הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים״ סגולה במקור

באותו עמוד אומר רב הונא: ״הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים״. רש״י מסביר על פי הפסוק ״כי נר מצוה ותורה אור״: על ידי נר מצווה של שבת ושל חנוכה בא אור התורה.

הגמרא מספרת שרב הונא היה עובר ליד ביתו של רבי אבין הנגר, ראה שהוא רגיל להדליק נרות רבים, ואמר ששני אנשים גדולים ייצאו משם. וכך היה.

הלשון היא ״הרגיל״: מי שמקפיד על הנר בקביעות. פניני הלכה מסביר שמי שעוסק באורה של השבת זוכה לבן שיוסיף אור בעולם בתורתו. זה קשר שחז״ל מתארים, לא ערובה.

מקור: שבת כג, ב; רש״י שבת כג, ב

תפילה אחרי ההדלקה תפילה

המשנה ברורה מביא את דברי הגמרא על בנים תלמידי חכמים, וכותב: ״ולכך ראוי שתתפלל האשה אחר שתגמור ההדלקה והברכה שיתן לה הקב״ה בנים זכרים מאירים בתורה״. פניני הלכה כותב ש״נשים רבות נוהגות להתפלל אחר הדלקת נרות על בניהן שיהיו תלמידי חכמים״.

זמן התפילה לפי המשנה ברורה הוא אחרי ההדלקה והברכה. המקורות האלה אינם קובעים נוסח, והתפילה יכולה להיות במילים של המתפללת. את נוסח הברכה עצמה אפשר למצוא בעמוד הסידור.

האם מברכים לפני ההדלקה או אחריה תלוי במנהג, והרחבנו על כך בהלכה היומית.

מקור: משנה ברורה רסג, ב; פניני הלכה שבת ד, א

נוסח ברכת הדלקת נרות

צדקה לפני ההדלקה מסורת מאוחרת

בספר טעמי המנהגים (עניני סגולות, צ) מובא, מספר שערי האמונה בשם ספר זר זהב, שיש לאישה לתת ״קודם הדלקת הנרות איזה פרוטות לצדקה ויש לכל אשה לעשות כן״, ומיד לאחר מכן: ״לבנים טובים תלמידי חכמים״. שם מובאת גם הנהגה לאישה שמתקשה בגידול ילדים, לומר אחרי ההדלקה את ההפטרה של היום הראשון של ראש השנה.

בסידור נוסח ספרד החסידי שבספריא מופיעה ״תפלה לפני הדלקת נר שבת ויום טוב״, ובה האישה נודרת מטבעות לקופת רבי מאיר בעל הנס ומבקשת על בעלה וילדיה.

לא מצאנו את המנהג הזה בגמרא או בשולחן ערוך. זה מנהג שמתועד בספרות המנהגים ובסידורים.

מקור: טעמי המנהגים, עניני סגולות צ; סידור ספרד, סדר הדלקת נרות שבת

למה נר שבת קשור דווקא לנשים

בבראשית רבה מובאת שאלה מדוע ניתנה לאישה מצוות נר שבת, והתשובה קושרת אותה לאדם הראשון: ״על ידי שכבתה נשמתו של אדם הראשון, לפיכך נתן לה מצות נר שבת״. במדרש תנחומא הדרשה נשענת על הפסוק ״נר ה׳ נשמת אדם״. על שלוש המצוות שנמסרו לנשים הרחבנו בעמוד על הפרשת חלה.

להלכה, לפי פניני הלכה, המצווה שייכת לכל ישראל, גברים ונשים. בתוך המשפחה האישה קודמת בה, ובהדלקתה יוצאים כל בני הבית.

מה לא מצאנו במקורות

לא מצאנו במקורות שקראנו מקור לכך ששעת הדלקת הנרות היא ״עת רצון״ מיוחדת, אף שהביטוי נפוץ. מה שמצאנו הוא ההמלצה של המשנה ברורה להתפלל אחרי ההדלקה, והתיאור בפניני הלכה של המנהג.

לא מצאנו מספר נרות שנקבע כסגולה. מספר הנרות הוא עניין של מנהג, ועל כך הרחבנו בהלכה היומית.