סגולות ומנהגים בברית מילה: סנדק, כסא של אליהו וקוואטר

הסנדק כמקטיר קטורת מנהג

הרמ״א כותב שנוהגים להדר להיות סנדק, ומוסיף: ״דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת״. מקורו במהרי״ל בשם ר״פ. לכן ״נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת״.

הקשר לעושר עובר דרך הגמרא ביומא. על הקטורת במקדש נאמר שם ״מעולם לא שנה אדם בה״, ורבי חנינא מסביר: ״מפני שמעשרת״. החתם סופר מביא את דברי ״ר׳ פרץ זצ״ל שאמר שברית מילה מעשיר כקטורת״, וכותב שזה חל ״לכל העוסק במצות מילה״, ולדעתו גם על הסנדק.

בפניני הלכה מובא ש״מקובל שבכיבוד הסנדקאות יש סגולה לעושר״, ולכן רבים לא מכבדים אדם אחד פעמיים. יש נוהגים אחרת, ובשעת הצורך נותנים את הכבוד לאותו אדם פעמיים.

מקור: שולחן ערוך יורה דעה רסה, יא, ברמ״א; יומא כו, א; שו״ת חתם סופר, אורח חיים קנט; פניני הלכה משפחה ח, יא

כסא של אליהו מנהג

השולחן ערוך פוסק: ״נוהגין לעשות כסא לאליהו שנקרא מלאך הברית וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כסא אליהו״.

המקור הוא בפרקי דרבי אליעזר. שם מסופר שאליהו קינא על שביטלו את המילה בממלכת אפרים, והקדוש ברוך הוא אמר לו ״חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך״. ומסיים: ״מכאן התקינו חכמים שיהיו עושין מושב כבוד למלאך הברית״.

בפניני הלכה מובא שהכבוד ״כסא של אליהו״ הוא הנחת התינוק על הכסא לפני הברית, והוא אחד הכבודים החשובים אחרי הסנדק.

מקור: שולחן ערוך יורה דעה רסה, יא; פרקי דרבי אליעזר כט

קוואטר מנהג

המשנה ברורה מזכיר את ״המכניס והמוציא התינוק [שקורין קוואטער]״, ומבחין בינו לבין הסנדק. לגבי האשה שמכניסה את התינוק הוא כותב ש״זה עיקר מצותה״.

בפניני הלכה מתואר הכבוד: ״האשה לוקחת את הילד מהאם ומוסרת אותו לבעלה, והוא מביאו לאביו״. שם גם מובא שיש נוהגים לכבד בו זוג שעדיין לא נתברך בילדים, ושצריך לשאול אותם קודם ברגישות.

מקור: משנה ברורה תקנא, ג; פניני הלכה משפחה ח, יא

סגולות לילדים ולזרע של קיימא

הלילה שלפני הברית (״וואך נאכט״) מנהג

הרמ״א כותב: ״יש מקומות שנהגו לערוך שלחן ולשום עליו מיני מאכל בלילה שלמחר מלין תינוק ויש בזה איסור משום העורכים לגד שלחן״. כלומר, השארת שולחן ערוך כל הלילה ״למזל התינוק״ אסורה.

סעודה רגילה באותו לילה מותרת. הבאר היטב מביא בשם הש״ך שהסעודה ״שקורין (וואך נאכט)״ אין בה איסור, והט״ז מבחין בין שולחן שעורכים ״למזל התינוק״ לבין לחם משנה בשבת.

הסעודה הזאת אינה סעודת מצווה. כך כותב המשנה ברורה, וכך פוסק פניני הלכה לגבי תשעת הימים: אין אוכלים בה בשר ושותים יין.

מקור: שולחן ערוך יורה דעה קעח, ג, ברמ״א; באר היטב יורה דעה קעח, ה; ט״ז יורה דעה קעח, ז; משנה ברורה תקנא, סב; פניני הלכה זמנים ח, טו

מה לא מצאנו במקורות

שמירה ולימוד בלילה שלפני הברית כדי להגן על התינוק: מצאנו את הסעודה בלילה הזה ברמ״א ובנושאי כליו, אבל לא מצאנו מקור כתוב קדום למנהג השמירה עצמו.

סגולה לזוג ללא ילדים מהכרית שעליה מונח התינוק או מיין הברית: לא מצאנו מקור כתוב קדום למנהג. המקור שמצאנו לזוג שממתין לילדים הוא כבוד הקוואטר, כפי שמובא בפניני הלכה.