על שניצל מברכים שהכל נהיה בדברו. השאלה המתבקשת היא מה עם הציפוי: הרי הוא עשוי מפירורי לחם, וברכת לחם היא ברכה אחרת לגמרי.
על שניצל מברכים שהכל נהיה בדברו.
הברכה האחרונה על שניצל היא בורא נפשות, כשאוכלים בשיעור המחייב.
הבשר הוא העיקר, הציפוי טפל
הציפוי בשניצל אינו מאכל בפני עצמו. הוא נועד לשמור על הבשר ולתת לו מרקם, ואיש אינו אוכל שניצל בשביל הפירורים.
הכלל של עיקר וטפל קובע שברכת העיקר פוטרת את הטפל. לכן מברכים על השניצל שהכל נהיה בדברו, ואין מברכים עליו מזונות.
שניצל בתוך פיתה או לחמנייה
כאן הלחם נכנס לתמונה כמאכל אמיתי ולא כציפוי. פיתה או לחמנייה שאוכלים אותה - ברכתה המוציא לחם מן הארץ, והשניצל שבתוכה נפטר בברכה הזו.
למי שאוכל שניצל בצלחת עם תוספות ובלי לחם - שהכל על השניצל, וברכה נפרדת על תוספת שאינה טפלה לו.
שניצל סויה ושניצל תירס
שניצל סויה - פניני הלכה קובע במפורש: "וכן על שניצלים וקציצות ונקניקים שנוצרו מסויה נוהגים לברך שהכל… הואיל ונטחנו ולא ניכר עליהם כלל שבאו מן הצומח".
שניצל תירס הוא מוצר אחר, ויש לו עמוד נפרד באתר, מפני ששם השאלה היא מה מעמדו של התירס בתוך המוצר.
שניצל בסעודה ובלעדיה
המצב הרגיל בבית: שניצל מוגש עם לחם או בתוך פיתה, ואז ברכת המוציא פוטרת אותו לגמרי.
המצב השני: שניצל בצלחת עם אורז וסלט, בלי לחם. אז יש שלוש ברכות אפשריות - שהכל על השניצל, מזונות על האורז, ובורא פרי האדמה על הסלט. אין צורך לברך על כולם בנפרד אם אחד מהם הוא בבירור העיקר והשאר תוספות שלו.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, יא - "על שניצלים וקציצות ונקניקים שנוצרו מסויה נוהגים לברך שהכל"
- פניני הלכה ברכות ח, ג - בשר ועוף
- פניני הלכה ברכות ג - עיקר וטפל
