שש שעות: שלמות או בערך?

יש פוסקים שסברו שהראשונים לא התכוונו לדקדק בדקות, כי לא היו להם שעונים, ולכן מספיק שנכנסו לשעה השישית. אחרים הסתפקו ברוב השעה השישית, כלומר חמש שעות וחצי. ורבים מהאחרונים דרשו שש שעות מלאות.

הרב מלמד מכריע שבימינו, כשכל סדר היום מתנהל לפי שעון, יש לקיים את השיעור בדייקנות, ולכן לכתחילה ממתינים שש שעות שלמות. עם זאת, בשעת צורך אפשר להקל אחרי חמש שעות וחצי, ובשעת דחק אחרי שעברו יותר מחמש. מי שרוצה להקל כך באופן קבוע "יש לו על מה לסמוך", והמהדרים שומרים שש שעות מלאות גם בשעת הדחק.

ומה אם לא בטוחים כמה זמן עבר? במצב של ספק אם עברו שש שעות, גם מי שמקפיד על שש שעות רשאי להקל ולאכול חלב, כי מדובר בדין דרבנן שיסודו במנהג.