עיסת תמרים וממרח תמרים הם תמרים ממועכים, לפעמים עם מעט שמן או מים. כאן נפגשות שתי שאלות: האם הריסוק שינה את הברכה הראשונה, והאם תמר שרוסק עדיין מחייב את הברכה האחרונה של שבעת המינים.
על ממרח תמרים מברכים בורא פרי העץ.
הברכה האחרונה על ממרח תמרים היא על העץ ועל פרי העץ, כשאוכלים בשיעור המחייב.
תמרים ממועכים: העץ
פניני הלכה פוסק במפורש: "על תמרים שנמעכו ונעשו כעיסה, מברכים העץ, ולבסוף ברכה אחת מעין שלוש". הנימוק: התמרים לא התרסקו לגמרי, ולא איבדו לגמרי את צורתם.
עיסת תמרים מהסוג הנפוץ, בצבע ובמרקם של תמר, שייכת בדרך כלל למקרה הזה.
ממרח שרוסק עד שאינו ניכר
כשהריסוק שינה לגמרי את צורת הפרי, המנהג לברך בתחילה שהכל. פניני הלכה מוסיף שבמקום ספק המברך יכול לבחון בעצמו: אם ניכר שם הפרי הראשון, מברך העץ, ואם השתנה מאוד, שהכל.
ממרח חלק ומעורב שקשה לזהות בו תמרים, בוודאי אם הוסיפו לו מרכיבים משמעותיים, קרוב יותר לשהכל.
הברכה האחרונה לא יורדת
כאן החידוש. גם כשהברכה הראשונה היא שהכל, על פרי משבעת המינים שרוסק לגמרי ואכלו ממנו כזית מתעורר ספק בברכה האחרונה. פניני הלכה מביא את המשנה ברורה שיש לברך על העץ, כי כך דעת רוב הראשונים.
ההסבר שם: הברכה הראשונה תלויה יותר בדעת בני אדם, והברכה האחרונה תלויה יותר במציאות, במה שנאכל בפועל. בדיוק כמו אורז, שמברכים עליו מזונות בתחילה ובורא נפשות בסוף.
אל תחליפו במעין שלוש בבורא נפשות
לפי רוב הפוסקים בורא נפשות אינה פוטרת את מי שחייב בברכה מעין שלוש. לכן מי שאכל כזית ממרח תמרים לא יברך בורא נפשות במקום על העץ.
בנוסח מזכירים "על העץ ועל פרי העץ", וחותמים "על הארץ ועל פירותיה" כשהתמרים גדלו בארץ ישראל.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, ט והערה 5 - "על תמרים שנמעכו ונעשו כעיסה, מברכים העץ, ולבסוף ברכה אחת מעין שלוש": https://ph.yhb.org.il/10-08-09/
- פניני הלכה ברכות ח, ח - ריסוק ודין ספק: https://ph.yhb.org.il/10-08-08/
- פניני הלכה ברכות י, ב - נוסח מעין שלוש: https://ph.yhb.org.il/10-10-02/
- פניני הלכה ברכות י, ד והערה 5 - בורא נפשות אינה פוטרת מעין שלוש: https://ph.yhb.org.il/10-10-04/
תמונה: ממרח תמרים. יוצר: KISUMAR123. רישיון: CC0. מקור בוויקישיתוף


