על משמש מברכים בורא פרי העץ. המשמש גדל על עץ שגזעו מתקיים ומתעצם משנה לשנה, וזה בדיוק המבחן שההלכה נוקטת.
על משמש מברכים בורא פרי העץ.
הברכה האחרונה על משמש היא בורא נפשות, כשאוכלים בשיעור המחייב.
טרי, מיובש ובריבה
משמש טרי ומשמש מיובש - שניהם בורא פרי העץ. הייבוש אינו מרסק את הפרי ואינו משנה את שמו: הוא עדיין משמש, ורק מים יצאו ממנו.
ריבת משמש היא מקרה אחר: הפרי מבושל עם סוכר עד שהוא הופך לממרח. כאן יש לדון האם המאכל עדיין ניכר, ולכן ראוי לשאול רב למי שאוכל ריבה בפני עצמה. ריבה שנמרחת על לחם היא ממילא טפלה ללחם.
הגרעין שבתוך המשמש
בתוך גלעין המשמש יש גרעין רך שנאכל לפעמים. ההלכה קובעת: "על גרעיני פירות שראויים לאכילה מברכים שהכל, מפני שאין הם עיקר הפרי".
אבל "כאשר הם נאכלים יחד עם הפרי, הרי הם טפלים לפרי וברכת הפרי פוטרתם". כלומר מי שאוכל אותו בנפרד מברך שהכל.
ברכה אחרונה
משמש אינו משבעת המינים, ולכן אחרי כזית מברכים בורא נפשות ולא ברכה מעין שלוש.
שני משמשים בינוניים הם בדרך כלל יותר מכזית.
משמש בעונה ומחוצה לה
המשמש הוא פרי עונתי קצר, ולכן רבים אוכלים אותו טרי רק בקיץ ומיובש בשאר השנה.
הברכה זהה בשניהם, בורא פרי העץ. מי שאוכל משמש טרי בפעם הראשונה בעונה יכול לברך גם שהחיינו - וזו ברכה נוספת על ברכת הפרי, לא במקומה. מברכים תחילה בורא פרי העץ ואז שהחיינו, ואז אוכלים.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, א - פירות האילן וברכתם
- פניני הלכה ברכות ח, ה - "על גרעיני פירות שראויים לאכילה מברכים שהכל"
- פניני הלכה ברכות י, א - שבעת המינים וברכה אחרונה
