מרק עוף של שישי הוא כמעט תמיד יותר ממרק אחד: יש בו נוזלים, יש בו ירקות, ולפעמים גם אטריות או קניידלך. הברכה נקבעת לפי מה שבאמת יש בקערה.
על מרק עוף מברכים שהכל נהיה בדברו.
הברכה האחרונה על מרק עוף היא בורא נפשות, כשאוכלים בשיעור המחייב.
מרק צלול
מרק עוף צלול, בלי חתיכות ירק שצריך ללעוס, ברכתו שהכל נהיה בדברו.
פניני הלכה: "ועל מרק צלול, בכל אופן מברכים שהכל. ואפילו אם כל טעמו בא מהירקות ועוד נותרו בו חלקיקי ירקות, כל זמן שאין בו חתיכות ירק שצריך ללועסם - ברכתו שהכל".
מרק עם ירקות
כשיש במרק גזר, סלרי, תפוח אדמה או קישוא שאוכלים אותם - התמונה שונה. שם מברכים על הירקות בורא פרי האדמה, והברכה פוטרת גם את הנוזלים.
התנאי הוא שטעם המרק בא מהירקות עצמם. אם הטעם בא מאבקת מרק, "יברך על הירקות האדמה ועל המים שהכל".
אטריות, קניידלך ושקדי מרק
אלה עשויים מקמח, וברכתם בורא מיני מזונות. כשהם כמות ממשית שאוכלים אותה - מברכים עליהם מזונות, וברכה זו קודמת.
שקדי מרק שמפוזרים מעט לקישוט הם טפלים למרק.
בתוך סעודה שיש בה לחם, הכול נפטר בברכת המוציא ואין מברכים על המרק כלל.
מרק עוף עם קניידלך
הקניידלך עשויים מקמח מצה, והם מחמשת מיני דגן. ברכתם בורא מיני מזונות, והיא קודמת לברכת המרק.
לכן בסעודה שאין בה לחם, מברכים תחילה מזונות על הקניידלך, ואם המרק עצמו הוא מנה בפני עצמה - גם עליו לפי מה שיש בו. בסעודת שבת, שיש בה חלה, ברכת המוציא כבר פטרה את הכול ואין מברכים על המרק כלל.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, טז - "על מרק צלול, בכל אופן מברכים שהכל"
- פניני הלכה ברכות ח, טז - אבקת מרק והנוזלים
- פניני הלכה ברכות ו, א - חמשת מיני דגן
