שייק פירות הוא אחד המקרים שבהם קל לטעות: הפרי נמצא שם, לפעמים כולו, ובכל זאת הברכה אינה ברכת הפרי.
על שייק פירות מברכים שהכל נהיה בדברו.
הברכה האחרונה על שייק פירות היא בורא נפשות, כשאוכלים בשיעור המחייב.
שייק ששותים - שהכל
שייק רגיל, שנשתה מכוס או דרך קשית, הוא משקה. וכלל המיצים חל עליו: "הואיל ונשתנו כל כך, עד שממאכל הפכו למשקה, איבדו את ברכתם המקורית וקיבלו את הברכה הכללית - שהכל".
ההלכה מדגישה שזה נכון "ואפילו אם נותרו בהם חלקיקי פירות". חתיכות קטנות שנשארו בשייק אינן מחזירות אותו למעמד של פרי.
שייק סמיך שאוכלים בכף
יש שייקים שהם למעשה מחית סמיכה, שנאכלת בכף מקערה ולא נשתית. שם השאלה אינה זהה, מפני שהמאכל לא הפך למשקה.
ההלכה מבחינה בין ריסוק שמשאיר את המאכל ניכר לבין ריסוק שמשנה אותו לגמרי. בגבול הזה כדאי לשאול רב לפי המאכל שלפניכם. הכלל הבטוח: ברכת שהכל פוטרת בדיעבד כל מאכל.
שייק על בסיס חלב או יוגורט
כשהבסיס הוא חלב או יוגורט, ברכתם ממילא שהכל, ולכן אין ספק כלל.
הוספת דבש, סירופ או חמאת בוטנים אינה משנה: כולם נועדו להטעים את המשקה והם טפלים לו.
שייק לעומת קערת פירות חתוכים
קערת פירות חתוכים היא מאכל. כל פרי שומר על צורתו, ומברכים עליה בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה לפי הפירות שבה.
אותם פירות בדיוק, אחרי שהוכנסו לבלנדר ונשתו מכוס, כבר אינם מאכל אלא משקה - וברכתם יורדת לשהכל. זה אותו חומר גלם, ושתי ברכות שונות, לפי מה שעשו בו. זה בדיוק הכלל שההלכה מנסחת על מיצי פירות.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, טו - "ואפילו אם נותרו בהם חלקיקי פירות… איבדו את ברכתם המקורית"
- פניני הלכה ברכות ח, י - פירות שנתרסקו לגמרי
- פניני הלכה ברכות ח, ד - ברכת שהכל פוטרת בדיעבד
