טונה משימורים היא אחד המאכלים הנפוצים בישראל, והברכה עליה שהכל נהיה בדברו - כדין כל דג.
על טונה מברכים שהכל נהיה בדברו.
הברכה האחרונה על טונה היא בורא נפשות, כשאוכלים בשיעור המחייב.
טונה בשמן ובמים
אין הבדל בין טונה בשמן, טונה במים או טונה בתוספת טעמים. השימור אינו משנה את הברכה: הדג נשאר דג, והוא ניכר בשמו ובמראהו.
כריך טונה - אין ברכה נפרדת
זה המקרה הנפוץ. בכריך, הלחם הוא העיקר, ברכתו המוציא לחם מן הארץ, והטונה שבתוכו נפטרת בברכה הזו.
אותו דבר בבייגל, בלחמנייה או בפיתה. לא מברכים על המילוי בנפרד.
סלט טונה וטונה על אורז
טונה שנטרפת עם מיונז ובצל ונאכלת בכף - היא העיקר, וברכתה שהכל.
אם הטונה מונחת על מצע גדול של ירקות ואלה עיקר המנה - מברכים על הירקות בורא פרי האדמה, והטונה נגררת.
טונה על אורז מבושל - האורז הוא העיקר, וברכתו בורא מיני מזונות.
טונה עם פסטה ועם אורז
שתי מנות נפוצות שבהן הטונה אינה העיקר. בפסטה עם טונה, הפסטה עשויה מקמח חיטה וברכתה בורא מיני מזונות, והיא העיקר.
באורז עם טונה, האורז מבושל וברכתו גם היא בורא מיני מזונות. בשני המקרים הטונה היא התוספת, ומספיקה ברכה אחת על העיקר. ההבדל מתעורר רק בברכה האחרונה: אחרי פסטה מברכים על המחיה, ואחרי אורז - בורא נפשות.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, ג - דגים וברכת שהכל
- פניני הלכה ברכות ג - עיקר וטפל וברכת הלחם
- פניני הלכה ברכות ח, יג - ברכת האורז
