שקדים נאכלים בדרך כלל כנשנוש, ולכן קל לשכוח לברך עליהם. הברכה עצמה פשוטה, אבל יש כמה מצבים ששווה להכיר.
על שקדים מברכים בורא פרי העץ. הברכה האחרונה: בורא נפשות.
למה זו הברכה
השקד גדל על עץ, ופניני הלכה מונה אותו במפורש ברשימת הפירות שברכתם בורא פרי העץ.
מקרים מעשיים
שקדים קלויים או מלוחים
הקלייה והמליחה אינן משנות את הברכה. היא נשארת בורא פרי העץ.
שקדים מצופים בשוקולד
כאן השאלה היא מה העיקר. כשהשקד הוא העיקר והציפוי טפל לו, מברכים על השקד. כשהציפוי הוא העיקר, הברכה נקבעת לפיו.
חלב שקדים
משקה שמופק משקדים אינו השקד עצמו, וברכתו נדונה בנפרד.
מתי מברכים
הברכה הראשונה נאמרת לפני הביס או הלגימה הראשונים, ואין מפסיקים בין הברכה לאכילה. היא נאמרת על כל כמות שנהנים ממנה, גם על טעימה קטנה, מפני שהיא על עצם ההנאה ולא על הכמות. רק הברכה האחרונה תלויה בשיעור.
מי שבירך את הברכה השנייה
מי שטעה ובירך על פרי עץ בורא פרי האדמה - יצא ידי חובה ואינו חוזר לברך, מפני שגם העץ גדל מן האדמה, ונמצא שלא אמר דבר שאינו נכון.
ברכה אחרונה על שקדים
אחרי אכילת כזית שקדים מברכים בורא נפשות.
שיעור כזית הוא כחצי ביצה. בשתייה השיעור הוא רביעית, כ-75 מיליליטר.
מקורות
הפוסק שהאתר נוקט כברירת מחדל הוא פניני הלכה להרב אליעזר מלמד. המקורות נקראו לפני הכתיבה:
הדברים נכתבו בניסוח מקורי ואינם תחליף לעיון במקור או לשאלת רב.
