ברכה לפני או אחרי הדלקת הנרות

כמו בכל מצווה, הכלל הרגיל הוא לברך ואז לעשות. כך פסק השולחן ערוך, וכך נוהגות חלק מבנות עדות ספרד: קודם הברכה ורק אחריה ההדלקה.

המנהג הנפוץ יותר נובע מהחשש שבברכה, שבה מזכירים את השבת, האישה כבר מקבלת את השבת, ואז אינה יכולה להדליק. אמנם לרוב הפוסקים אפשר להתנות שלא לקבל שבת בברכה, אבל הנשים העדיפו להדליק קודם ולברך אחר כך. כדי שהברכה תיחשב כאילו נאמרה לפני המצווה, הן מכסות את העיניים בזמן הברכה ורק אחריה מביטות בנרות. כך נוהגות כל בנות אשכנז וחלק מבנות ספרד, כפי שפסקו החיד"א והבן איש חי, וכך נהגו במרוקו ובבבל.

המסקנה המעשית בפניני הלכה: כל אישה תלך בדרך שנהגו בה במשפחת אמה. גבר שמדליק, למשל רווק או אלמן, מברך לפני ההדלקה, משום שגברים מקבלים את השבת בדיבור בתפילה ולא בברכת הנרות.