צימוקים הם ענבים מיובשים, והברכה הראשונה עליהם היא בורא פרי העץ. אבל הברכה האחרונה שלהם שונה מרוב הפירות, וזו הנקודה שכדאי להכיר.
על צימוקים מברכים בורא פרי העץ.
הברכה האחרונה על צימוקים היא על העץ ועל פרי העץ, כשאוכלים בשיעור המחייב.
ברכה ראשונה - בורא פרי העץ
הענב הוא פרי עץ, וייבוש אינו משנה את זהות הפרי. הצימוק עדיין ענב, רק בלי המים.
זה שונה מסחיטה: ענבים שנסחטו הופכים ליין וברכתם בורא פרי הגפן, וזה החריג היחיד בין כל הפירות.
ברכה אחרונה - על העץ ועל פרי העץ
הענבים הם אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. פניני הלכה קובע שעל פירות משבעת המינים מברכים ברכה מעין שלוש ולא בורא נפשות.
הנוסח על צימוקים הוא "על העץ ועל פרי העץ". רק על יין אומרים "על הגפן ועל פרי הגפן", מפני שהיין התעלה ממצבו כענבים.
זו טעות נפוצה: מי שאכל כזית צימוקים ובירך בורא נפשות לא יצא ידי חובת הברכה הראויה.
צימוקים בעוגה ובתבשיל
צימוקים בתוך עוגה או בתוך אורז אינם עומדים בפני עצמם. הברכה נקבעת לפי העיקר - הבצק או האורז - והצימוקים טפלים לו.
צימוקים שאוכלים אותם מקערה כחטיף - כן מברכים עליהם בורא פרי העץ.
צימוקים בקערה של שבת
צימוקים ואגוזים שמוגשים יחד בקערה הם שני פירות עץ, וברכה אחת של בורא פרי העץ פוטרת את שניהם.
אבל בברכה האחרונה הם נפרדים: הצימוקים הם משבעת המינים ומחייבים על העץ ועל פרי העץ, והאגוזים מחייבים בורא נפשות. מי שאכל כזית מכל אחד מהם צריך את שתי הברכות, ומקדים את זו של שבעת המינים.
המקורות
- פניני הלכה ברכות י, א - שבעת המינים וברכה מעין שלוש
- פניני הלכה ברכות ז, ג - "על היין אומרים: על הגפן ועל פרי הגפן"
- פניני הלכה ברכות י, ה - שיעור כזית
