סלט נודלס וכרוב: מיעוט של דגן שקובע את הברכה

בסלט הזה בדרך כלל יש הרבה יותר כרוב מאטריות. אילו הלכו אחרי הרוב, הברכה הייתה האדמה. פניני הלכה מביא דווקא אותו כדוגמה לכך שכאן הרוב אינו קובע.

על סלט נודלס מברכים בורא מיני מזונות.

הברכה האחרונה על סלט נודלס היא על המחיה, כשאוכלים בשיעור המחייב.

הדגן קובע גם במיעוט

בתערובת רגילה הולכים אחרי הרוב. אבל כשאחד המרכיבים מחמשת מיני דגן והוא בא לתת טעם או להשביע, הוא קובע, כי מיני הדגן הם החשובים שבמאכלים. פניני הלכה כותב במפורש שכך דין סלט נודלס וכרוב: גם כשהדגן מיעוט, ברכתו מזונות.

הברכה האחרונה

אם אכל מהנודלס עצמם כזית, נפח חצי ביצה, מברך על המחיה. בצלחת רגילה של סלט כזה זה מצוי.

בהערה פניני הלכה מוסיף מקרה אחר: כשהנודלס והכרוב אינם מעורבבים לגמרי כאחד, ורק ביחד יש כזית, מברכים בורא נפשות, אף שהרוב מזונות. ואם אכל גם כזית כרוב בנפרד, מברך גם בורא נפשות.

נודלס מטוגנים מעל

יש סלטים שבהם הנודלס הם רק שכבה פריכה מעל. גם כך הם באים לתת טעם ומרקם, ולא להדביק, ולכן לפי אותו כלל הברכה מזונות.

סלט עם אטריות אורז

הכלל שמין דגן קובע גם במיעוט נאמר על חמשת מיני דגן. אטריות אורז אינן בכלל זה. לגבי אורז פניני הלכה מביא את הכלל הרגיל של תערובת: הולכים אחרי הרוב. כהחלה של זה, בסלט שרובו ירקות ומיעוטו אטריות אורז, הברכה האדמה, ובסלט שרובו אטריות אורז, מזונות. בשני המקרים אחריו בורא נפשות.

המקורות

• פניני הלכה ברכות יא, ד והערה 5 (סלט אטריות (נודלס) וכרוב) - https://ph.yhb.org.il/10-11-04/
• פניני הלכה ברכות יא, ג (תערובת של שני מינים, אורז ועדשים) - https://ph.yhb.org.il/10-11-03/
• פניני הלכה ברכות ח, יג (אורז מזונות ובורא נפשות) - https://ph.yhb.org.il/10-08-13/