המלון מתוק כמו פרי עץ ומוגש כקינוח, אבל ברכתו בורא פרי האדמה. הסיבה זהה לזו של אבטיח, מלפפון וקישוא: כולם גדלים על אותו סוג של צמח.
על מלון מברכים בורא פרי האדמה.
הברכה האחרונה על מלון היא בורא נפשות, כשאוכלים בשיעור המחייב.
צמח שנזרע כל שנה
המלון גדל על מזדחל חד עונתי שנזרע, נותן פרי ונובל באותה עונה. אין לו גזע שמתקיים משנה לשנה.
ההלכה קובעת בפשטות: "וצמח שצריכים לזורעו או לשותלו בכל שנה, ברור שעל פירותיו מברכים האדמה".
לכן אין כאן אפילו ספק, בשונה מבננה או פפאיה שבהן ההלכה דנה בשני צדדים.
המיץ שנאסף בתוך המלון
המלון נזכר בהלכה בהקשר מעניין. פניני הלכה מונה כדוגמה למשקה שיצא מפרי באופן טבעי: "מיץ שנתקבץ בתוך מלון".
כשמדובר במשקה שהופרד מהפרי - ברכתו שהכל. אבל מי שאוכל את המלון ושותה תוך כדי את הנוזל שנאסף בתוכו, הנוזל טפל לפרי ונפטר בברכתו.
גרעיני המלון
גרעיני המלון בדרך כלל אינם נאכלים ומוצאים מהפרי. אין מברכים עליהם כלל.
גרעיני אבטיח קלויים, לעומת זאת, נאכלים כחטיף, וההלכה קובעת עליהם בורא פרי האדמה מפני שהם עיקר הגידול לשם כך.
מלון ואבטיח באותה צלחת
שניהם פרי אדמה, וברכה אחת של בורא פרי האדמה פוטרת את שניהם.
מי שיש לפניו גם מלון וגם פרי עץ - למשל ענבים - מברך שתי ברכות: תחילה בורא פרי העץ על הענבים, ואחר כך בורא פרי האדמה על המלון. סדר הקדימה הזה נובע מכך שברכת העץ מבוררת ומיוחדת יותר.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, ב - "וצמח שצריכים לזורעו או לשותלו בכל שנה… מברכים האדמה"
- פניני הלכה ברכות ח, טו - "מיץ שנתקבץ בתוך מלון"
- פניני הלכה ברכות ח, ה - גרעיני אבטיח ודלעת
