דילוג לתוכן המרכזי

הלכות חנוכה

זמן הדלקת נרות חנוכה: צאת הכוכבים, איחור והמתנה למשפחה

בקצרה

המנהג הרווח הוא להדליק בצאת הכוכבים, כעשרים דקות אחרי השקיעה. הנרות צריכים לדלוק לפחות חצי שעה. מי שקשה לו לחזור בזמן רשאי לאחר, וישתדל שלא לאחר מעבר לשעה תשע. בערב שבת מקדימים, ובמוצאי שבת מדליקים אחרי צאת השבת.

הזמן המובחר

חכמים אמרו שזמן ההדלקה הוא משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק. הראשונים נחלקו אם הכוונה לתחילת השקיעה או לסופה, והמנהג הרווח הוא להדליק בצאת הכוכבים, כעשרים דקות אחרי שקיעת החמה.

יש נוהגים אחרת: הפרושים בירושלים נוהגים על פי הגר״א להדליק בשקיעה.

ערבית והדלקה

מי שמתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים מקדים את התפילה להדלקה, ואחריה ממהר לחזור הביתה. מי שרגיל להתפלל מאוחר יותר מדליק בצאת הכוכבים ומתפלל בזמנו.

יש דעה נוספת, במשנה ברורה, שעדיף להדליק לפני ערבית כשמתפללים בצאת הכוכבים. פניני הלכה מכריע כדעת רוב האחרונים שערבית קודמת.

כמה זמן הנרות צריכים לדלוק

הנרות צריכים להכיל חומר בעירה לחצי שעה לפחות. מי שיש לו רק נר שידלוק פחות מכך ידליק בלא ברכה.

כשהנרות נראים לעוברים ושבים טוב להדר היום בנרות שידלקו שעתיים ואף יותר, מפני שאנשים נמצאים ברחוב זמן רב אחרי צאת הכוכבים.

לפני ההדלקה

בחצי השעה שלפני זמן ההדלקה אסור להתחיל לאכול, ואפילו ארוחה קלה, ואסור לשתות משקה משכר. פירות וירקות מותרים, וכן לחם או מזונות עד שיעור כביצה.

באותה חצי שעה לא מתחילים גם בעבודה שעלולה להימשך ולא הולכים לישון. מי שביקש מחברו להזכיר לו, או קבע תזכורת שאין חשש שישכח בעקבותיה, רשאי.

מי שחוזר מאוחר

מי שקשה לו לחזור בצאת הכוכבים רשאי להדליק מאוחר יותר, וישתדל שלא לאחר מעבר לשעה תשע. עד שידליק יימנע מאכילת קבע.

מי שלא הספיק עד סביבות שעה תשע מדליק כל הלילה עד עמוד השחר. הוא מברך רק אם סביר שמישהו יראה את הנרות, ברחוב או בבית. אם כולם ישנים וסביר שאיש לא יראה, ידליק בלא ברכה. יש פוסקים שמתירים לברך גם אז, ופניני הלכה מביא את המחלוקת.

מי שלא הדליק כל הלילה הפסיד את מצוות אותו יום, ולמחרת מדליק כרגיל.

האם להמתין לבן משפחה

אין חובה ששני בני הזוג יהיו נוכחים, אבל פניני הלכה כותב שברוב המקרים עדיף להמתין: כשהמאחר לא ישמע את הברכות במקום אחר, כשהוא עלול להיפגע, או כשאיחור קבוע יפגע בקשר שלו למצווה.

רק כשהמאחר ישמע ברכות במקום אחר, והאיחור חד פעמי ואין חשש לפגיעה, עדיף להדליק בצאת הכוכבים. גם כשממתינים, אין לאחר מעבר לשעה תשע, ובני המשפחה נמנעים עד אז מאכילת קבע.

מי שחייב לצאת לפני השקיעה

ביום רגיל אין להדליק לפני השקיעה. פניני הלכה כותב שרק בלית ברירה, כשאדם מוכרח לצאת מביתו, יחזור מאוחר מאוד ואין מי שידליק בזמן, הוא ידליק מארבעים דקות לפני השקיעה, ואף יברך כדעת רוב הפוסקים, ויקפיד שהנר ידלוק עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים. בשעת הדחק גדולה יותר אפשר להקדים עד כשעה לפני השקיעה, בלי ברכה.

הזמנים האלה נוגעים למקרה של שעת דחק, ואינם זמן הדלקה רגיל. בחישוב פלג המנחה נחלקו הפוסקים, ויש הבדלי שיטות בין המקורות. בשאלה מעשית כדאי לשאול רב.

להמשך

הדברים מסוכמים בלשוננו על פי פניני הלכה, ואינם תחליף למקור. בשאלה מעשית כדאי לשאול רב. לעיתים יש מנהגים ודעות נוספים.

מקורות

עודכן: