על כרוב מברכים בורא פרי האדמה. זה נכון גם לכרוב חי בסלט, גם למבושל בתבשיל וגם לכבוש. מה שמעניין בכרוב הוא שהתשובה הזו לא תמיד הייתה מובנת מאליה, וההלכה עצמה מסבירה למה היא השתנתה.
על כרוב מברכים בורא פרי האדמה.
הברכה האחרונה על כרוב היא בורא נפשות, כשאוכלים בשיעור המחייב.
התשובה, ולמה היא כזו
הכרוב הוא ירק חד עונתי שנזרע מחדש בכל שנה, ואין לו גזע שמתקיים משנה לשנה. לכן הוא פרי אדמה לכל דבר, וברכתו בורא פרי האדמה - כמו עגבנייה, מלפפון או תירס שנזכרים במפורש בפניני הלכה כדוגמאות לפרי אדמה.
הדין שהשתנה עם המנהג
הכלל בברכות הוא שמאכל שרגילים לאכול אותו מבושל, ומישהו אוכל אותו חי - איבד את מעלתו וברכתו שהכל. פניני הלכה מביא את הכרוב כדוגמה חיה לכלל הזה: "לפני כמאה שנה היה מקובל באירופה לאכול כרוב רק כשהוא מבושל או כבוש, ומי שהיה אוכלו חי, היה מברך שהכל. ואילו במזרח התיכון היה מקובל לאוכלו גם כשהוא חי, וממילא היו מברכים עליו האדמה".
המסקנה למעשה: "וכיום בארץ ישראל גם האשכנזים התרגלו לאכול כרוב חי, ולכן השתנה הדין לגביהם, שאף הם מברכים עליו האדמה". כלומר סלט כרוב טרי - בורא פרי האדמה, בלי הבדל בין עדות.
כרוב כבוש, כרוב ממולא וכרוב סגול
כרוב כבוש נשאר כרוב: הכבישה אינה מרסקת אותו ואינה משנה את שמו, וברכתו בורא פרי האדמה.
כרוב ממולא באורז ובבשר הוא מנה מעורבת. כאן צריך לשאול מה העיקר מבחינת הסועד: אם המילוי הוא העיקר והעלה הוא העטיפה, מברכים לפי המילוי.
כרוב סגול, כרוב לבן וכרוב ניצנים - אותה ברכה בדיוק. גם כאן הצבע והזן אינם משנים.
ברכה אחרונה
אכל כזית כרוב בתוך כארבע דקות - מברך בורא נפשות. הכרוב אינו משבעת המינים ולכן אין עליו ברכה מעין שלוש.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, א - פירות האדמה וברכתם
- פניני הלכה ברכות ח, יד - "וכיום בארץ ישראל גם האשכנזים התרגלו לאכול כרוב חי, ולכן השתנה הדין לגביהם"
- משנה ברורה רה, ד; כף החיים רה, ח
קרוב לזה
חסה · סלט ירקות · טבלת הברכות המלאה · מחשבון שיעורי תורה


