מנחה אחרי השקיעה

יש כאן מחלוקת. לפי חלק מהפוסקים, ובהם הגר״א והמשנה ברורה, זמן מנחה נגמר בשקיעה. לפי רוב הפוסקים, וכך פסקו השולחן ערוך והרמ״א, הזמן נמשך עד הלילה.

למעשה משתדלים לסיים לפני השקיעה, ובדיעבד סומכים על רוב הפוסקים ומתפללים עד כרבע שעה אחריה, זמן שבו לכל הדעות עוד לא התחיל הלילה. גם י״ג מידות ונפילת אפיים אפשר לומר בזמן הזה.

מי שעומד בפני בחירה בין מנחה ביחידות לפני השקיעה לבין מנחה במניין אחריה: יש אומרים שעדיף ביחידות לפני השקיעה, ולדעת רוב הפוסקים עדיף במניין אחרי השקיעה.

ומניין שהתחיל מאוחר? יש אומרים שלא מוותרים על חזרת הש״ץ גם אם תיאמר אחרי השקיעה, ויש אומרים שעדיף לוותר עליה, והחזן אומר בקול את שלוש הברכות הראשונות כדי שיאמרו קדושה. לשתי הדעות יש מקום, וכשיש רב במקום, הוא מכריע.