ערבית בשעה מאוחרת

מהתורה אפשר לקרוא שמע של ערבית כל הלילה, כי כל הלילה הוא זמן "בשכבך". חכמים הגבילו את הזמן לחצות, כדי שאדם לא ידחה את הקריאה, יירדם ויפסיד אותה. אבל בדיעבד, מי שעבר חצות, עדיין קורא עם הברכות עד עמוד השחר.

מי שנאנס ולא קרא עד עמוד השחר, יכול לקרוא שמע עד הנץ החמה, אבל בלי ברכת "השכיבנו", כי זה כבר לא זמן שכיבה. תפילת ערבית עצמה כבר לא מתפללים אחרי עמוד השחר, כי היא נתקנה ללילה.

לכתחילה עדיף להתפלל מיד בצאת הכוכבים, שהזריזים מקדימים למצוות. עם זאת, מי שלומד תורה רשאי לדחות את התפילה עד סוף הלימוד, וכך נוהגים בישיבות. גם מי שמעדיף מניין מאוחר כי שם הוא מכוון יותר, רשאי. ומניין מאוחר עדיף בבירור על תפילה ביחידות מוקדם.