הסימנים בליל ראש השנה

ראש השנה הוא תחילת השנה, ולכן יש משמעות למה שעושים בו. חז"ל אמרו "סימנא מילתא", ומנו מאכלים כמו כרתי, רוביא, תמרים, סלק ודלעת. עליהם נוספו תפוח בדבש, רימון, וראש של כבש או דג, ובמהלך הדורות כל עדה הוסיפה סימנים לפי שפתה, וטוב להמשיך במסורת המשפחה.

העיקר אינו האכילה עצמה אלא ההתעוררות לתשובה ולתפילה. לכן נוהגים לומר על כל סימן בקשה קצרה, למשל על התמר: יהי רצון שייתמו שונאינו.

רבים טובלים את החלה בדבש או בסוכר, יש שטובלים קודם במעט מלח, ויש שממשיכים לטבול בדבש עד שמחת תורה. ויש שלא נהגו בזה כלל. כל המנהגים כשרים. עוד נוהגים להימנע ממאכלים חמוצים ומרים, ויוצאי אשכנז נמנעים גם מאגוזים.

בהערה מובא שמי שאינו רוצה לאכול אחד הסימנים, למשל כי אינו טעים לו, יכול להסתפק בראייתו, שיש הסוברים שזה עיקר המנהג.