שעון ומפתח במקום שאין עירוב

יש פוסקים שמתירים לצאת עם שעון רק כשהוא תכשיט, כלומר כשעונדים אותו גם כשהוא לא עובד, כמו שעון זהב. רבים אחרים סוברים שהשעון ענוד על הגוף, משתמשים בו כשהוא עליו ואדם מרגיש חסר בלעדיו, ולכן דינו כבגד ותכשיט. פניני הלכה פוסק כדעת המקילים.

לגבי מפתח, העצה היא לקחת שרוך, להשחיל עליו את המפתח, לקשור בקשר עניבה ולחגור אותו כך שהמפתח משמש אבזם. באופן הזה המפתח הוא חלק מהחגורה ומותר לצאת איתו.

במקום שחובה להסתובב עם תעודת זהות, וצריך לצאת לצורך גדול או מצווה, נושאים אותה בשינוי, למשל מתחת לכובע או בתוך החולצה. גם חולה שהרופא הורה לו לא לצאת בלי תרופה מסוימת רשאי לשאת אותה בשינוי לצורך גדול או מצווה, ונכון שלא יעמוד ברחוב אלא ילך ברציפות עד שיגיע למקום שאליו הוא הולך.