עמידה ועניה בקדיש

מי שאומר את הקדיש עומד, ונוהגים לעמוד ברגליים צמודות. כמו שאסור לעבור בתוך ארבע אמות של מי שמתפלל שמונה עשרה, כך אסור לעבור בתוך ארבע אמות של אומר הקדיש, עד סוף חצי קדיש.

לגבי הציבור יש שתי גישות. לפי הרמ״א והמשנה ברורה, צריך לעמוד בעיקר הקדיש, או לפחות עד שעונים "יהא שמיה רבא", וכך גם בעניית "ברכו". לפי שיטה אחרת אין חובה לעמוד: מי שעמד כשהתחיל הקדיש נשאר עומד, ומי שישב ממשיך לשבת.

עד איפה עונים? האשכנזים ותימנים בלדי מסיימים ב"לעלם ולעלמי עלמיא". החסידים ותימנים שאמי מוסיפים "יתברך". הספרדים ממשיכים עד "דאמירן בעלמא". ובכל המנהגים עושים הפסקה קטנה בין "אמן" ל"יהא שמיה רבא", כי האמן מתייחס למה שהחזן אמר קודם, ו"יהא שמיה רבא" הוא שבח בפני עצמו.