על הנסים
חכמים תיקנו לומר על הנסים בברכת ההודאה שבתפילת שמונה עשרה, וכן נוהגים לאומרו בברכת המזון בברכת נודה לך. בברכה מעין שלוש אין מזכירים את החנוכה.
מי ששכח
מי ששכח ונזכר לפני שסיים את הברכה, חוזר לומר על הנסים. מי שכבר אמר את שם ה׳ שבסיום הברכה אינו חוזר.
טוב שיאמר אותו בסיום התפילה, במקום שמותר להוסיף בקשות והודאה. בברכת המזון טוב שיאמר אותו בסוף, יחד עם הרחמן.
הלל
מצווה לומר הלל שלם בברכה בכל אחד משמונת ימי החנוכה. פניני הלכה מעיר שאפילו בפסח אומרים הלל שלם רק ביום הראשון.
נשים פטורות מהלל, מפני שזו מצווה שתלויה בזמן. אשה שרוצה לומר אותו מקיימת מצווה. למנהג אשכנז וחלק מיוצאות ספרד היא גם מברכת, ולדעת רבים מפוסקי ספרד לא תברך.
קריאת התורה
קוראים בקרבנות הנשיאים שהובאו בחנוכת המשכן, נשיא אחד בכל יום. ביום השמיני מתחילים בנשיא השמיני ומסיימים אחרי פרשת הנרות שבתחילת בהעלותך.
תחנון, תענית והספד
אין אומרים בחנוכה תחנון ולמנצח, ונוהגים שאבלים אינם יורדים לפני התיבה.
אסור להתענות בימי החנוכה, גם ביום השנה על הורה. אסור להספיד, מלבד הספד בפני תלמיד חכם בשעת ההלוויה. דיני אבלות נוהגים כרגיל.
רבים לא הולכים לבית הקברות בחנוכה ומקדימים או דוחים את הביקור. ויש הולכים, ובכל העדות יש שנוהגים כך. לכל המנהגים מותר לפקוד קברי צדיקים.