סעודות
שלא כמו בפורים, בחנוכה אין מצווה מחייבת לקבוע סעודה, מפני שעיקר ענייני החג רוחני. לדעת הרבה פוסקים יש מצווה בסעודות, ולדעת אחרים הן רשות.
למעשה נוהגים להרבות בסעודות, ואומרים בהן דברי תורה, שירות ותשבחות, ועל ידי כך לכל הדעות הן סעודות מצווה.
מאכלי חלב
נהגו לאכול מאכלי חלב וגבינה לזכר מעשה יהודית, שהאכילה שר יווני מאכלי חלב והרגה אותו כשנרדם. לדעת רבים המעשה לא היה בימי מרד המכבים, ופניני הלכה מביא ביאורים לשייכותו לחנוכה.
סופגניות ולביבות
עוד נהגו לאכול מאכלים מטוגנים בשמן, כסופגניות ולביבות, זכר לנס פך השמן. פניני הלכה מביא את דברי רבנו מימון, אביו של הרמב״ם, שאין להקל בשום מנהג ואפילו באכילת סופגניות.
מלאכה בזמן שהנרות דולקים
מנהג נשים להימנע ממלאכה בשעה שהנרות דולקים, ולמעשה רק בחצי השעה הראשונה. נמנעים ממלאכות שאסורות בחול המועד, כגון כיבוס ותפירה. בישול וטיגון מותרים.
היו נשים שנהגו להימנע מכך כל ימי החנוכה, או בעיקר ביום הראשון והשמיני, אך למעשה המנהג מצומצם לזמן הנרות.