מי מדליק נרות חנוכה: מנהגי ספרד ואשכנז, נשים וילדים

נשים חייבות במצווה

אף שזו מצוות עשה שהזמן גרמה, נשים חייבות בנר חנוכה כגברים, כיוון שגם הן היו שותפות בנס.

מנהג יוצאי ספרד

רק אחד מבני הבית מדליק לפי מספר הימים, וראוי שיהיה זה גדול הבית. המטרה היא שמספר הנרות יראה את מספר ימי הנס.

אם הילדים מבקשים להדליק, אפשר לתת להם חנוכיה משלהם בהפרדה. למנהג רבים מיוצאי ספרד לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו עד גיל בר מצווה רשאים לברך. בוגרים שרוצים לברך, ואביהם מסכים, יכולים לסמוך על הרב שלום משאש ולכוון שלא לצאת בהדלקת אביהם.

מנהג יוצאי אשכנז

כל אחד מבני הבית מדליק בברכה חנוכיה משלו, וגם קטנים שהגיעו לחינוך, בערך מגיל שש. מפרידים בין החנוכיות כדי שמספר הנרות יהיה ניכר.

נשים נשואות נוהגות שלא להדליק, מפני שהדלקת בעליהן נחשבת כשלהן. ואשה שבעלה מדליק ורוצה להדליק בעצמה, רשאית להדליק בברכה.

בבתים רבים גם בנות אינן נוהגות להדליק, ואם ירצו רשאיות להדליק בברכה. פניני הלכה כותב שנראה שטוב לעודד אותן לפחות עד בת מצווה.

השתתפות בני הבית

כדאי שכל בני הבית יתכנסו להדלקה, ישמעו את הברכות ויענו אמן. למי שאינו מברך בעצמו זה נחוץ: לדעת רמב״ם ורש״י מי שלא שמע ברכות צריך לברך שעשה נסים כשיראה נרות, ולדעת רשב״א ור״ן אינו צריך. מספק לא מברכים, ולכן לכתחילה משתתפים ושומעים.

מי שאינו יכול להיות בבית ישתדל להשתתף בהדלקה במקום אחר או בבית הכנסת. ואם גם זה אינו אפשרי, ישמע ויראה בטלפון את הברכות וההדלקה בביתו ויענה אמן.

הדלקה בבית הכנסת ובאירועים

נהגו להדליק בבית הכנסת בברכות, כדי לפרסם את הנס, אבל אין יוצאים בכך ידי חובה, וגם המדליק שם חוזר ומדליק בביתו בברכה. נוהגים להדליק לפני ערבית, ויש צורך בנוכחות עשרה.

על הדלקה בברכה בחתונה, במסיבה או בהרצאה נחלקו הפוסקים: יש אוסרים לברך ויש מתירים. פניני הלכה כותב שהרוצה לסמוך על המתירים רשאי, וטוב שיתפללו שם ערבית. יש חשיבות מיוחדת לברך כשנמצאים שם גם מי שאולי לא הדליקו בביתם.