מה קרה בחנוכה: הגזירות, המרד ונס פך השמן

הגזירות

בשנת ג׳ תקצ״א (169 לפני הספירה) החל אנטיוכוס הרביעי להכביד את עולו על ישראל: כלי המקדש נבזזו, חומות ירושלים נפרצו, אלפי יהודים נהרגו ורבים נמכרו לעבדים.

בשנת ג׳ תקצ״ג (167 לפני הספירה) גזר אנטיוכוס על היהודים לעזוב את התורה ומצוותיה, והטיל עונש מוות על מי שיקיים אותן. עבודת הקרבנות במקדש בוטלה והוא הפך למקום עבודה זרה, ספרי תורה נקרעו ונשרפו, וברית המילה נאסרה.

המרד

כשהגיעו היוונים למודיעין וביקשו להכריח את מתתיהו בן יוחנן כהן גדול לעבוד עבודה זרה, הרג מתתיהו את היווני ואת המתייוון שהיה עמו, ויחד עם בניו הרים את נס המרד.

יהודה המכבי הנהיג את הלוחמים. לאחר כשנתיים נכבשה ירושלים, וביום כ״ה בכסלו ג׳ תקצ״ו החלו לטהר את המקדש ולהחזיר את עבודת הקרבנות. אז אירע נס פך השמן.

המאבק לא הסתיים שם. היוונים חזרו וכבשו את ירושלים, אך ביטלו את גזירות השמד, והחשמונאים המשיכו להילחם עד שלאחר עשרות שנים הושגה עצמאות מדינית.

הנס

הגמרא מספרת שכשנכנסו היוונים להיכל הם טמאו את כל השמנים שבו. כשגברו החשמונאים בדקו, ומצאו רק פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ובו שמן ליום אחד בלבד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים (שבת כא, ב).

למה דווקא חנוכה נשאר

חכמים קבעו בימי הבית השני עוד ימים טובים רבים על ישועות וניצחונות, וכולם נזכרו במגילת תענית. אחרי החורבן נפסק שמגילת תענית בטלה, ורק ימי החנוכה נותרו.

הטעם שמבארים חכמים הוא הנס המיוחד של פך השמן והמצווה שתוקנה כדי לפרסמו. וכיוון שהמצווה נשארה, נשארו גם ההודאה בעל הנסים, ההלל, והאיסור להתענות ולהספיד.

למה מוסיפים נר בכל יום

בית הלל אומרים שמדליקים לפי מספר הימים שהנס נמשך, נר אחד ביום הראשון ועד שמונה ביום האחרון, כך שמתבטאת התגדלות הנס ומעלים בקודש. בית שמאי סוברים להפך, שיורדים משמונה לאחד. ההלכה כבית הלל.

פניני הלכה מוסיף שהתוספת מדי יום מבטאת אמונה שאינה נחלשת עם הזמן אלא הולכת וגוברת, ושהמספר שמונה רומז למה שמעל הטבע.