צ'יפס הוא אולי המאכל הנפוץ ביותר מתפוחי אדמה, ובכל זאת רבים מתלבטים אם הטיגון בשמן עמוק משנה את הברכה. התשובה ברורה, והיא דווקא מלמדת מה כן משנה.
על צ'יפס מברכים בורא פרי האדמה.
הברכה האחרונה על צ'יפס היא בורא נפשות, כשאוכלים בשיעור המחייב.
הדין המפורש
פניני הלכה פוסק בקצרה: "על צ'יפס ופירה העשויים מתפוחי אדמה, מברכים האדמה".
תפוח האדמה נחתך ומטוגן, אבל לא רוסק. חתיכות הצ'יפס הן תפוח אדמה שאפשר לזהות בעין, וזו גם דרך אכילה רגילה שלו.
למה חטיף מקמח תפוחי אדמה שונה
חטיף שנעשה מקמח תפוחי אדמה, כמו פרינגלס, עובר ריסוק גמור ונוצר מחדש. על חטיף כזה נוהגים להורות שהכל.
פניני הלכה מוסיף שמי שרוצה רשאי לברך עליו האדמה, כי לפי השולחן ערוך בכל מקרה ברכתו האדמה, וגם לפי השיטה השנייה ייתכן כך, כיוון שניכר שהוא בא מתפוח אדמה.
צ'יפס בטטה וברכה אחרונה
צ'יפס בטטה שנחתך ומטוגן באותו אופן כפוף לאותו כלל של חיתוך בלי ריסוק, ולכן גם עליו מברכים האדמה.
אחרי כזית, כחצי ביצה בנפח, מברכים בורא נפשות.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, יב והערה 9 - "על צ'יפס ופירה העשויים מתפוחי אדמה, מברכים האדמה", ודין פרינגלס: https://ph.yhb.org.il/10-08-12/
- פניני הלכה ברכות ח, ח - חיתוך וריסוק: https://ph.yhb.org.il/10-08-08/
- פניני הלכה ברכות י, ד-ה - בורא נפשות ושיעור כזית: https://ph.yhb.org.il/10-10-04/
תמונה: צ׳יפס. יוצר: Fumikas Sagisavas. רישיון: CC0. מקור בוויקישיתוף


