פטריות נראות כמו ירק, גדלות באדמה ונמכרות במדף הירקות - ובכל זאת הברכה עליהן אינה בורא פרי האדמה אלא שהכל נהיה בדברו. זו אחת הדוגמאות הבולטות לכך שברכת המאכל נקבעת לפי מה שהוא באמת, ולא לפי איפה שהוא מונח בסופר.
על פטריות מברכים שהכל נהיה בדברו.
הברכה האחרונה על פטריות היא בורא נפשות, כשאוכלים בשיעור המחייב.
למה לא בורא פרי האדמה
ברכת בורא פרי האדמה נתקנה על מה שיונק את מזונו מן האדמה. הפטרייה אינה עושה זאת: היא אינה צמח, אין בה עלים ואין בה הטמעה של אור, והיא ניזונה מחומר אורגני מתפרק ומן הלחות שסביבה. פניני הלכה מנסח זאת במפורש: "וכן על פטריות מברכים שהכל, ואף שהן נראות כפירות האדמה, כיוון שאינן יונקות את מזונן מן האדמה, ברכתן שהכל".
הכלל הזה אינו ייחודי לפטריות. הוא אותו כלל שלפיו מברכים שהכל על בשר, על דגים ועל ביצים - כל מה שאינו גידול הארץ.
שמפיניון, פורטובלו ופטריות יער
הברכה אחת לכל סוגי הפטריות הנאכלות, בין שהן שמפיניון לבן מן המדף, פורטובלו גדולה, שיטאקי או פטריות יער. הסוג, המחיר והמראה אינם משנים את הברכה, מפני שהנימוק אינו תלוי בהם.
גם אופן ההכנה אינו משנה: פטריות חיות בסלט, מוקפצות במחבת, ממולאות בתנור או מטוגנות - הברכה נשארת שהכל נהיה בדברו.
פטריות בתוך תבשיל
כשהפטריות הן חלק ממנה שיש בה עיקר אחר, הברכה נקבעת לפי העיקר. פטריות ברוטב על פסטה - הפסטה היא העיקר. פטריות בתוך חביתה - הביצה היא העיקר, וברכתה ממילא שהכל.
אבל מרק פטריות שכל טעמו בא מהפטריות עצמן הוא מנה בפני עצמה, וברכתו שהכל - כברכת הפטריות שנתנו בו את הטעם.
ברכה אחרונה
מי שאכל פטריות בשיעור המחייב מברך אחריהן בורא נפשות. השיעור הוא כזית, כשבעים וחמישה מיליליטר לפי פניני הלכה, ובתוך זמן של כארבע דקות.
פחות מכזית - אין ברכה אחרונה כלל, אף שהברכה הראשונה נאמרה.
המקורות
- פניני הלכה ברכות ח, ג - "וכן על פטריות מברכים שהכל… כיוון שאינן יונקות את מזונן מן האדמה"
- שולחן ערוך אורח חיים רד, א
- פניני הלכה ברכות י, א - ברכה אחרונה על מה שאינו לחם ואינו משבעת המינים
- פניני הלכה ברכות י, ה - שיעור כזית
