שיבולת שועל נאכלת היום בעיקר כדייסה או בגרנולה, והיא אחד מחמשת מיני דגן - עובדה שלא כולם מודעים לה.
על שיבולת שועל מברכים בורא מיני מזונות. הברכה האחרונה: על המחיה.
למה זו הברכה
חמשת מיני דגן הם חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל. שיבולת שועל היא אחד מהם, ולכן יש לה ברכה מיוחדת ולא ברכת פרי האדמה הרגילה.
פניני הלכה מונה את הקוואקר במפורש כדוגמה לגרגירי דגן מבושלים שברכתם בורא מיני מזונות ולאחר כזית על המחיה.
מקרים מעשיים
דייסת קוואקר
בורא מיני מזונות, ואחרי כזית על המחיה.
שיבולת שועל בגרנולה
הברכה נקבעת לפי העיקר שבתערובת.
משקה שיבולת שועל
משקה שהופק מהדגן אינו הדגן עצמו, וברכתו נדונה בנפרד.
מתי מברכים
הברכה הראשונה נאמרת לפני הביס או הלגימה הראשונים, ואין מפסיקים בין הברכה לאכילה. היא נאמרת על כל כמות שנהנים ממנה, גם על טעימה קטנה, מפני שהיא על עצם ההנאה ולא על הכמות. רק הברכה האחרונה תלויה בשיעור.
ברכה אחרונה על שיבולת שועל
אחרי אכילת כזית מברכים על המחיה.
שיעור כזית הוא כחצי ביצה. בשתייה השיעור הוא רביעית, כ-75 מיליליטר.
מקורות
הפוסק שהאתר נוקט כברירת מחדל הוא פניני הלכה להרב אליעזר מלמד. המקורות נקראו לפני הכתיבה:
הדברים נכתבו בניסוח מקורי ואינם תחליף לעיון במקור או לשאלת רב.
