בריוש הוא אחד המאפים שמבלבלים הרבה אנשים, כי מצד אחד הוא נראה ממש כמו לחם, אבל מצד שני הטעם שלו שונה מלחם רגיל בגלל המתיקות, החמאה, הביצים ולעיתים גם החלב. לכן ההכרעה ההלכתית עליו תלויה בשאלה אם הוא נחשב לחם רגיל או מאפה מסוג פת הבאה בכיסנין. במקורות שפתחתי, כשמדובר בבריוש קלאסי שהטעם שלו שונה ומורגש, הכיוון הברור הוא של מזונות.
הברכה על בריוש היא בדרך כלל בורא מיני מזונות, והברכה האחרונה היא על המחיה. אם קובעים עליו סעודה, הברכה משתנה להמוציא וברכת המזון.
ברכה על בריוש
כאן מדובר בבריוש רגיל, כלומר מאפה מתוק או חמאתי שהטעם שלו שונה באופן מורגש מטעם של לחם רגיל. במצב כזה, לפי כמה מקורות הלכתיים שעסקו ישירות בבריוש, ברכתו היא בורא מיני מזונות כל עוד לא קובעים עליו סעודה.
איזו ברכה מברכים על בריוש
לפני האכילה מברכים:
ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם, בורא מיני מזונות.
כך השיבו באתר ישיבה, בדין, וגם בלמדני חוקיך: כאשר התוספות בבצק אינן מים בלבד, והטעם של המאפה שונה מלחם רגיל ומורגש בו, דינו כמאפה של מזונות ולא כלחם רגיל.
ברכה אחרונה על בריוש
הברכה האחרונה על בריוש היא על המחיה, כאשר אוכלים שיעור שמחייב ברכה אחרונה. הסיבה היא שבריוש כזה נידון כמאפה מסוג פת הבאה בכיסנין, שעליו מברכים בתחילה מזונות ובסוף על המחיה, כל עוד לא אוכלים ממנו באופן של קביעת סעודה.
מתי ברכת בריוש משתנה
הנקודה החשובה בבריוש היא עניין קביעת סעודה. בפניני הלכה מבואר שכל מאפה שנחשב פת הבאה בכיסנין נשאר מזונות כל עוד אוכלים אותו בדרך ארעי, אבל אם אוכלים ממנו כמות של ארוחה רגילה וקובעים עליו סעודה, דינו חוזר להיות כלחם: המוציא לפני האכילה וברכת המזון אחריה.
באתר ישיבה נכתב לגבי בריוש שכאשר אוכלים ממנו וקובעים עליו סעודה, יש הסוברים שצריך ליטול ידיים ולברך המוציא, והוזכר שם סדר גודל של כ־200 גרם. גם בלמדני חוקיך נכתב בקיצור: אם הטעם שונה מלחם רגיל, מברכים מזונות, אלא אם כן קבע סעודה עליו.
מצד שני, אם מדובר במוצר שדומה יותר ללחם רגיל והמתיקות כמעט לא מורגשת, או אם במתכון המים הם הרכיב המרכזי, ייתכנו חילוקים נוספים בין מנהגים ושיטות. לכן, לגבי בריוש קלאסי ומתוק, הניסוח הכי נכון הוא: בדרך כלל מזונות, ובקביעת סעודה המוציא.
שאלות נפוצות על בריוש
מה מברכים על בריוש?
בדרך כלל מברכים בורא מיני מזונות, כאשר מדובר בבריוש שהטעם שלו שונה ומורגֵש ביחס ללחם רגיל.
מה הברכה האחרונה על בריוש?
הברכה האחרונה היא על המחיה, כל עוד לא קובעים עליו סעודה.
מתי מברכים על בריוש המוציא?
כאשר קובעים עליו סעודה, כלומר אוכלים ממנו באופן שנחשב ארוחה רגילה ומשביעה. במקרה כזה דינו כלחם.
האם כל בריוש הוא תמיד מזונות?
לא בהכרח. בפועל זה תלוי עד כמה הטעם המתוק או החמאתי מורגש ועד כמה המאפה דומה ללחם רגיל. אבל בבריוש הקלאסי והמתוק, ההכרעה המקובלת במקורות שפתחתי היא מזונות.
למה בריוש אינו לחם רגיל
ההגדרה השנייה של פת הבאה בכיסנין מתאימה לו בדיוק: "מיני מאפים שהוסיפו לבצק שלהם טעם שיוצר שינוי ביניהם לבין לחם, למשל עוגות טורט או ביסקוויטים שיש בהם טעם מתיקות; או מלאווח, שמוסיפים לבצקו הרבה שמן" (ברכות ו, ב).
בבריוש יש חמאה, ביצים וסוכר בכמות שמשנה את הטעם באופן מורגש מלחם. זה מה שמכניס אותו לקטגוריה.
המבחן המעשי
השאלה אינה השם על השקית אלא האם הטעם שונה מלחם באופן מורגש:
- מתוק וחמאתי בבירור - פת הבאה בכיסנין, מזונות.
- דומה ללחם והמתיקות כמעט לא מורגשת - יש מקום לדון בו כלחם, ואז המוציא.
וכשהספק אמיתי - עדיף לאכול בתוך סעודת פת ולהיפטר בברכת המוציא, וכך יוצאים מן הספק (ברכות ו, ה). ראו ספק בברכות.
וכשאוכלים הרבה
שני תנאים לקביעות סעודה: שיאכלו ממאפה המזונות נפח של ארבע ביצים לפחות, ושהסועד ישבע כפי שרגילים בארוחה רגילה - ואין זה משנה אם השביעה באה מהמאפה לבדו או ממנו ומעוד מאכלים (פניני הלכה, ברכות ו, יא - מאפים שונים: מלאווח, כובאנה, בלינצ׳ס, פנקייק, וופל).
ראו מדריך קביעות סעודה. ומאכלים קרובים: באן ובקלאווה.
ברכה אחרונה
על המחיה כשאכלתם כזית, או ברכת המזון אם קבעתם סעודה. ראו שיעורי האכילה והשתייה.
סיכום הברכה על בריוש
הברכה על בריוש היא בדרך כלל בורא מיני מזונות, והברכה האחרונה היא על המחיה. מאחר שמדובר במאפה שטעמו שונה מלחם רגיל, הוא נידון כפת הבאה בכיסנין. רק כאשר אוכלים ממנו באופן של קביעת סעודה, הברכה משתנה ל־המוציא ובסוף ברכת המזון.
מקורות
- פניני הלכה, ברכות ו, ב - מהי פת הבאה בכיסנין
- פניני הלכה, ברכות ו, ג - שיעור קביעות סעודה
- פניני הלכה, ברכות ו, ה - כיצד לצאת ממצבי ספק
- שולחן ערוך אורח חיים סימן קסח
להרחבה
המדריכים שרלוונטיים למקרה הזה:
- קביעות סעודה ופת הבאה בכיסנין - מתי מאפה מזונות הופך לדין לחם
