דילוג לתוכן המרכזי

כשעל השולחן כמה מאכלים שברכותיהם שונות, יש סדר שבו ראוי לברך. זה אינו עיכוב לעיכובא, אלא הידור - אבל הוא פשוט לזכור.

מג"ע א"ש - סדר הקדימה בברכות

כשאין כוונה לאכול לחם, סדר החשיבות של הברכות הוא ראשי התיבות מג"ע א"ש (פניני הלכה, ברכות ט, ח):

  1. מזונות
  2. גפן - יין
  3. עץ - בורא פרי העץ
  4. אדמה - בורא פרי האדמה
  5. שהכל

ואם יש לחם - ברכת המוציא קודמת לכול, שהלחם הוא המאכל החשוב ביותר.

למה דווקא הסדר הזה

שני עקרונות עומדים מאחוריו: מברכים תחילה על המאכל החשוב יותר, ומברכים תחילה את הברכה המבוררת יותר - זו שמכוונת לסוג מסוים ומוגדר של מאכל.

לכן מזונות קודמת: מאכלי המזונות הם המשביעים ביותר. אחריה היין, שקיבל ברכה מיוחדת משום שהוא מזין ומשביע. אחר כך ברכות הפירות, שהן מבוררות יותר משהכל שהיא ברכה כוללת. ובתוך ברכות הפירות - העץ קודמת לאדמה, מפני שהיא המבוררת יותר: בדיעבד מי שבירך האדמה על פרי עץ יצא, ומי שבירך העץ על פרי אדמה לא יצא (שם, על פי רמ"א אורח חיים ריא, ד-ה).

שני שיקולים נוספים בפירות

בתוך אותה ברכה יש העדפות נוספות - לפרי החביב עליכם, ולפירות משבעת המינים. שבעת המינים הם חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.

וסדר בברכה אחרונה

גם כשמתחייבים בשתי ברכות אחרונות יש סדר ביניהן - ראו מה מברכים קודם, על המחיה או בורא נפשות.

בפועל

על שולחן עם עוגה, יין, תפוח, מלפפון וגבינה - מברכים לפי הסדר: מזונות על העוגה, הגפן על היין, העץ על התפוח, האדמה על המלפפון, שהכל על הגבינה. נקודת הפתיחה להבנת הברכות עצמן היא מדריך הברכה הראשונה.

מקורות

הדף הזה מסכם ומנגיש מקורות הלכתיים זמינים. אלה המקומות שעליהם נשענות הקביעות שכאן, וכדאי לעיין בהם ישירות:

מתי לשאול רב

הדברים כאן הם כלליים ונכונים למקרה הרגיל. בשאלה אישית, במקרה שאינו מתאים בדיוק למה שכתוב כאן, בהבדלי מנהג בין עדות ובתי אב, או בספק למעשה - יש לפנות לרב או למורה הוראה שאתם נוהגים לשאול. האתר מנגיש מידע ואינו תחליף לשאלת רב.