העדשים הן קטנייה נפוצה במטבח הישראלי, והשאלה המעשית היא בעיקר מה קורה כשהן מוגשות בתוך מרק.
על עדשים מברכים בורא פרי האדמה. הברכה האחרונה: בורא נפשות.
למה זו הברכה
העדשה היא צמח חד־עונתי שאין לו גזע שמתקיים, ולכן ברכתה בורא פרי האדמה. פניני הלכה מונה אותה במפורש.
העדשים אינן מחמשת מיני דגן, ולכן אין להן ברכת מזונות.
מקרים מעשיים
מרק עדשים
כשהעדשים ניכרות במרק והן העיקר, הברכה בורא פרי האדמה.
עדשים בתבשיל אורז
הברכה נקבעת לפי העיקר שבתבשיל.
מתי מברכים
הברכה הראשונה נאמרת לפני הביס או הלגימה הראשונים, ואין מפסיקים בין הברכה לאכילה. היא נאמרת על כל כמות שנהנים ממנה, גם על טעימה קטנה, מפני שהיא על עצם ההנאה ולא על הכמות. רק הברכה האחרונה תלויה בשיעור.
מי שבירך את הברכה השנייה
מי שטעה ובירך על פרי אדמה בורא פרי העץ - לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולברך בורא פרי האדמה, מפני שפרי האדמה לא גדל על עץ. מסיבה זו, בכל מקרה של ספק אם פרי הוא פרי עץ או פרי אדמה - מברכים בורא פרי האדמה, שהיא הברכה שיוצאים בה בשני המקרים.
ברכה אחרונה על עדשים
אחרי אכילת כזית מברכים בורא נפשות.
שיעור כזית הוא כחצי ביצה. בשתייה השיעור הוא רביעית, כ-75 מיליליטר.
מקורות
הפוסק שהאתר נוקט כברירת מחדל הוא פניני הלכה להרב אליעזר מלמד. המקורות נקראו לפני הכתיבה:
הדברים נכתבו בניסוח מקורי ואינם תחליף לעיון במקור או לשאלת רב.
