ברכות ושיעורים

מחשבון שיעורי תורה

כזית, כביצה ורביעית במיליליטרים - לפי כל שיטה בנפרד, ולא במספר אחד ממוצע.

מה מחשבים

השיעור

למשל שני כזיתים של מצה בליל הסדר, או ארבע כוסות.

איפוס

כזית לפי השיעור המקובל: 25 מ״ל

מה זה
השיעור שמחייב ברכה אחרונה על אכילה, ושיעור אכילת מצה ומרור.
איך מחושב
נגזר: חצי ביצה.
המקור
פניני הלכה ברכות י, ה

זהו השיעור שפניני הלכה מכריע לפיו. למטה מוצגות כל השיטות - ההפרש ביניהן משמעותי.

כל השיטות

כזית
שיטה כזית כביצה רביעית
השיעור המקובל
פניני הלכה
25 מ״ל 50 מ״ל 75 מ״ל
שיעורי הרב חיים נאה
מקובל בכתיבה עד היום
28.5 מ״ל 57 מ״ל 86 מ״ל
שיעורי החזון איש
המחמיר שבשיטות
50 מ״ל 100 מ״ל 150 מ״ל
מנהג אשכנז הקדום
שיעור ביצה מוקטן
23 מ״ל 46 מ״ל 69 מ״ל
ממצא ארכאולוגי מחקר
ולא הכרעה הלכתית
21.3 מ״ל 42.5 מ״ל 63.8 מ״ל
כל הערכים בנפח, במיליליטרים. השורה המודגשת היא ההכרעה של פניני הלכה.

למה יש כל כך הרבה מספרים

השיעור המקובל: לפי הדרהם ששקל 2.83 גרם, שהוא המשקל שהיה מקובל בזמן הגאונים והרמב״ם. זו ההכרעה של פניני הלכה.
פניני הלכה ברכות י, י והערה שם

שיעורי הרב חיים נאה: הרב חיים נאה חישב את הדרהם כ-3.205 גרם. פניני הלכה מציין שהמדידה הזו נעשתה לפי הדרהם שהיה נהוג בתקופתו, ולכן אינה מדויקת למקור - אבל רבים עדיין רגילים לכתוב לפיה.
פניני הלכה ברכות י, י בהערה

שיעורי החזון איש: מיוסד על דעת הנודע ביהודה שהביצים התקטנו מאז ימי חז״ל. רבים מיוצאי אשכנז חוששים לשיטה זו במצוות שמן התורה.
פניני הלכה ברכות י, י בהערה, בשם צל״ח וחזון איש

מנהג אשכנז הקדום: באשכנז שיערו ביצה בכ-46 סמ״ק. הרביעית כאן מחושבת כביצה ומחצה.
פניני הלכה ברכות י, י בהערה

ממצא ארכאולוגי: לפי מחקרים שכינס פרופ׳ זהר עמר, ביצה בארץ ישראל הייתה כ-42 עד 43 סמ״ק. זהו נתון מחקרי שמובא בפניני הלכה כצירוף, ואינו שיטה שפוסקים לפיה.
פניני הלכה ברכות י, י בהערה

נפח, לא משקל

כל השיעורים כאן הם נפח ולא משקל. הכלי אינו ממיר לגרמים, מפני שההמרה תלויה בצפיפות המאכל: מאה מיליליטר של לחם אוורירי ומאה מיליליטר של תמר דחוס שוקלים דברים שונים לגמרי.

זמן אכילת פרס, שהוא הזמן שבתוכו צריך לאכול את השיעור, מובא בפניני הלכה כשבע דקות.

מחשבון שיעורי תורה באתר מברכים